ירח מלא

"לילי, הכל בסדר? אני רק התקלחתי..." חייכה קייט ללילי חיוך מעושה.

"כל ההיעלמויות שלך, כל חודש... ירח מלא... 'יוצאת לשאוף אוויר'... כן בטח!" לילי צמצמה את עינייה.

"מה? על מה את מדברת, לילי?"

"את יודעת טוב מאוד על מה אני מדברת!"

"אם הייתי יודעת לא הייתי שואלת..." התבדחה קייט, בניסיון להפוך את האווירה לצינית יותר.

"לא מצחיק... אבל הכי מעצבן- למה לא סיפרת לנו? הרי אנחנו נאהב אותך בכל מקרה, לא משנה למה תהפכי...!" אמרה לילי, מיואשת.

קייט קפאה.

איך   היא    יודעת  ?!

"מ...מה? על מה את מדברת?" גמגמה קייט.

"אתמול בלילה את לא חזרת לאחר שיצאת החוצה בלילה, 'לשאוף אוויר', כמו בכל שאר הפעמים!"

"היה הרבה אוויר בחוץ" אמרה קייט.

שיט, משפט מטומטם! מה עובר עלי?!

לילי גיחחה במרירות.

"את יודעת שאני אוהב אותך בכל מקרה, חתיכת מפגרת" לאט לאט פניה של לילי התרככו.

"אני באמת לא מבינה על מה את מדברת" אמרה קייט, בניסיון אחרון להכחיש.

"נו... כמו שאמרתי- ההיעלמויות בכל חודש, כל לילה שהירח מלא!

את הרי אדם זאב!"

לילי קפאה.

קייט שתקה.

היא לא ידעה איך לעכל את מה שלילי אמרה לה.

היא?  אדם זאב? זה כל כך מגוחך...

לפתע קייט התחילה לצחוק בקולי קולות.

"לילי, עם דמיון כמו שלך את יכולה לכתוב ספר" צחקה קייט.

לילי נשארה קפואה.

"את היית רצינית עד עכשיו, כי את יכולה להיות ממש מצחיקה לפעמ..."

הפעם זה היה תורה של קייט לקפוא.

היא לא הספיקה לגמור את המשפט, אך לפתע האמת הכתה בה.

רמוס...

עכשיו הכל ברור!!!

***

מקווה שאהבתם...

סליחה שהפרק ממש קצר... זה הכרחי בשביל המתח והפרקים הבאים (:

פרק הבא יעלה עד יוום חמישי- מבטיחה =]

להגייייייב D:

הפרק הקודם		הפרק הבא