היא עושה לי כיף בבטן.

היו ימים שהסתכלתי עליה ורק רציתי לחבק אותה. היו ימים שכל מה שרציתי זה להרגיש את גופה הרזה נצמד לשלי, רק רציתי להרגיש אותה איתי.

התגעגעתי אליה כול הזמן, גם שכשהיינו ביחד.

הכי התגעגעתי אליה בחופשת האביב, היא נסעה למשפחתה בלונדון ואני נשארתי עם אחי הצעיר בהוגוורטס.

ההורים שלי נסעו לחופשה זוגית בצרפת.

בהתחלה זה היה בסדר. אני כתבתי לה מכתבים והיא ניסתה לכתוב לי חזרה כמה שיכלה.

אבל אחרי כזה זמן התגעגעתי כמו שבחיים לא התגעגעתי.

התגעגעתי לחיוך שלה שלא נעלם.

התגעגעתי לריח של מלון שנודף משיערה.

התגעגעתי לידייה הקטנות שמחזיקות את שלי.  

התגעגעתי למשפטים הקטנים שחלקנו.

התגעגעתי למבט שלה שלא זז ממני בזמן שחלקנו טוסטים בארוחות הבוקר.

פשוט התגעגעתי.

פחדתי שנתרחק אבל אולי אפילו התקרבנו.

כשהיא חזרה חיכיתי לה בהוגסמיד איפה שהרכבת עוצרת.

היא ירדה מהרכבת בצד נחוש והלכה לחפש את המזוודה שלה.

הסתכלתי עליה. היא הייתה יפייפיה. עם שיער ארוך ותנועות עדינות.

היא זזה כמו פיה או כמו מלאך.

היא מצאה את המזוודה שלה ואז הסתכלה מסביב.

"אההההה!!" היא צרחה כשעייניה ננחתו עליי.

רצתי עליה והיא עליי. היא חיבקה אותי חזק והנפתי אותה באויר.

"סוף סוף."

"אתה היית כול כך חסר לי."

"גם את." מילמלתי לתוך כתפה.

אני חושב שהיא באמת התגעגעה אליי. עם כול השיגעונות שלי היא באמת אוהבת אותי.

היא כזאת מקסימה.

"אתה יודע שזאת פעם אחרונה שאנחנו נפרדים לחופשה, כן?" היא אמרה כשגופנו התרחקו.

"את תבואי אליי פעם הבאה?"

"טוב, בסדר"

היא ליוותה אותי לחדר שלי ואז אני לשלה, היא סחבה את המזוודה שלה במהירות.

"את רוצה שאני אקח את זה?" שאלתי בזהירות.

"תזהר ממני, אני אישה חזקה ועצמאית!!" היא קבעה והמשיכה ללכת.

היא נעצרה לרגע וחשבה.

היא צחקקה, "טוב נו, תקח את זה אתה."

לקחתי את המזוודה ממנה וראיתי איך גופה נרפה ברגע.

אלו היו הדברים הקטנים האלו שעשו אותי מאוהב, סוכריות בשעורים, טוסטים וחיוכים, משפטים חסרי פואנטה כמו "אני לא מאמינה בשדים", כל הדברים האלה עיצבו אותנו למשהו מדהים שכזה. זה הרגיש מעולה.

הפרק הקודם		הפרק הבא