יומנו של מכשף

יום ראשון, 12 לספטמבר 1995.

איזה שבוע מוזר עבר עליי, מה אוכל לומר? אחד השבועות המוזרים בחיי.
אמברידג' שלחה אותי לריתוק, לאחר ששוב שאלתי כמה שאלות לא לעניין. מה?! אני רק רוצה את ההגנה הטובה ביותר לכיתה שלי. כלומר, איך אנחנו אמורים לדעת ל... אני לא יודעת, להפיק פטרונוס הגון נגד סוהרסנים אם לא כתוב דבר על פטרונוסים בספר המזורגג ההוא?!
למען האמת, לא תהיה לי בעיה אם כל הכיתה שלי תיפול לידי קבוצת סוהרסנים רעבה ועצבנית שנקרתה בדרכם, אבל מאוד בא לי להציק ל-אני לא מאמינה שאני קוראת לה ככה- פרופסור אמברידג'. אני במצב רוח די מתאים להצקות, במיוחד אחרי שהיא הכריחה אותי לנקות לה את המשרד בלי אף טיפת קסם!

ועכשיו לעוד קצת תלונות: הנביא היומי פשוט גרוע! גרוע ולא מעודכן. הם עדיין מכחישים את העובדה שפוטר כן ראה את וולדמורט בקיץ הקודם. אידיוטים...
לא שאכפת לי מהארי פוטר המפורסם, זו העובדה שהם מכחישים עובדות! ועם מה הם ממלאים את מקום העובדות האלה? הערכה החדשה לניקוי הבית של גברת-לא-יודעת-ולא-אכפת-לי-מה-שמה!
ואם כבר מלכלכים על הנביא היומי גם משרד הקסמים הגיע לשפל המדרגה נראה שהם לא מבינים שעד כמה שינסו להכחיש את חזרתו של וולדמורט כך יותר אנשים יחששו שזה מה שבאמת קורה, מה שנכון. אפילו נכון מאוד. אם אני הייתי האחראית על המשרד ועל העיתון לא הייתי משקיעה יותר מדי מאמץ בכדי להכחיש את מה שנכון, אלא משקיעה בבטחונם של כל קוסמי ומכשפות בריטניה. בפירוש לא הייתי משקיעה מאמץ בהכחשות ובשקרים שכאלה.

לשם שינוי, רוב המורים שמתנגדים למשרד הקסמים, בעיקר פרופסור מקגונגל, מאוד נחמדים אליי. טוב, אני חושבת שזה כי אני חושבת כמוהם על משרד הקסמים ועל הנביא. גם יחסו של פליטיק אליי השתפר בזכות זה שהוא גילה שאני לא תומכת נלהבת של משרד הקסמים או של אוכלי המוות.

ולחדשות הספורט: מי תהיה החובטת של קבוצת הקווידיץ' של רייבנקלו? אני! אני הולכת להיות חובטת בשנה הבאה! מדאם הוץ' אמרה שיש לי את הכישורים המתאימים לכך בדיוק! אם הייתי הפלפאפית קרוב לוודאי שהייתי קופצת מרוב אושר. אני לא הפלפאפית אז לא קפצתי, אני לא קופצת וגם לא אקפוץ מרוב אושר לעולם. אבל אני כן מאושרת, שיהיה ברור.
אם רק אצליח לכסח לפוטר את הצורה במגרש הקווידיץ' זה יהיה די מגניב, וישמש הוכחה ניצחת לכך שפוטר הוא סתם הארי פוטר - עוד תלמיד בהוגוורטס והמחפש הצעיר ביותר מזה מאה שנים. שנוצח בידי רייבנקלו. וקיבל בדרך מכה מאוד חזקה ממרביצן שאני, הת'ר בלק, כיוונתי אליו!
-צוחקת צחוק מרושע-

לעזאזל, סיינה שמעה. אגב סיינה, היא עדיין מענה אותי עם שירי יבח- ביטלס, בסדר, בסדר! היא עדיין מענה אותי עם שירי ביטלס מטומטמים, ועכשיו היא גם שרה שירים של להקת קווין. לעזאזל, מה קרה עם השמות המוגלגיים ללהקות של היום?! תיקון: ללהקות של שנות השישים והשבעים-שמונים-עד שהסולן של קווין מת, בכל אופן. היא גם מפיצה את היומן שלי בקרב תלמידי הוגוורטס, אבל אל דאגה! בקרוב, מאוד בקרוב, כולם יחושו את נחת זרועה (הקטנה והדקה מאוד ואם יורשה לי לתקן את טעותי את נחת שרביטה) של הת'ר בלק!
-צוחקת עוד צחוק מרושע-

טוב, להתראות לכם, קוראי יומני המכושף, מקווה שיהיה לכם יום קריר ומלא באוכלי מוות, סוהרסנים ושאר מיני מזיקים. ממני, הת'ר בלק.

נ.ב.: אל תחשבו שאתם מחוץ למעגל האנשים שיחושו את נחת שרביטי!

הפרק הקודם		הפרק הבא