על כנפי מלאכים

זה הולך להיות פרק מעבר עם אתם עדיין קוראים את הפיק

היינו עייפות
אנחנו כבר רצות שעתיים כשג׳וש על הגב שלי.
הוא היה יותר כבד ממה שציפיתי אבל עד עכשיו הצלחתי לרוץ איתו מרוב שהגוף שלי היה מלא באדרנלין.
טוב אז... בחזרה לסיפור.
בשלב כלשהו, אחרי חצי שעה בערך, מישהו הזמין לנו משטרה, אז המסלול שלנו כלל הרבה תמרוני התחמקות ודרכי קיצור.
גאדס, לא ידעתי שהילדה הזאת כל כך חכמה.
היא זאת שהציעה את כל זה.
והבחינה שרודפת אחרינו משטרה.
"אני חושבת שאנחנו יכולים לעצור" נט אמרה לי ובכללי היא הייתה נראית מותשת. הסתכלתי אל השמיים וראיתי שכבר יש זריחה.
"או שאני ממש עייפה או שראיתי הרגע כרכרה מעופפת במקום שמש" נט לחשה לאוויר.
-"כנראה שאת ממש עייפה, נעצור שם".הצבעתי לעבר חורשה במרחק כמה מטרים מאיתנו.
"תיזהרי על הראש שלו-" מעדתי על אבן ואני וג׳וש נפלנו על ערימת עלים, השתמשנו בעלים ככריות ואני חושבת שאם נטשה לא הייתה עייפה כל כך היא לא הייתה מסכימה לישון בתנאים כאלה.
מזל שהיא עייפה.

הפרק הקודם		הפרק הבא