מוות

היה לי רעיון ממש טוב לעוד אחד על הרמיוני אז כתבתי עוד אחד,אני אמשיך לשאר הדמויות לפי מה שתגידו אתם בתגובות,הפרק הזה או הקודם? כי הכל איך שהוא מתקשר

חתונה יפה על שפת הים.השורות של הכסאות היו מלאים בחברים וקרובי משפחה שבאו לחגוג איתם את יומם המאושר,השמלה הלבנה שלה בהקה באור השמש הבהיר.היא נראתה נפלא,יותר טוב מבנשף חג המולד לפני עשר שנים,יותר טוב מאז ומתמיד.היא אחזה בורד האדום והיחיד שלקחה איתה,והתכוננה למה שעומד לבוא,היא התחילה ללכת על השטיח הלבן הארוך,ונעמדה ליד בעלה לעתיד,האחד והיחיד.

הרמיוני התעוררה מחלום,למציאות קודרת וחשוכה,היא קמה ממיטת היחיד שלה בדירה המתפוררת שלה ופנתה לעוד יום עצוב ביותר.היא יצאה לעבודה ובדרך ראתה את הבית החדש שלו...שלו ושלה.של זאת שגנבה אותו מממנה.היא הסתכלה לחלון הבית הצבעוני,וראתה משפחה מאושרת,אבא,אמא ושני ילדים,לא סתם ילדים,הילדים שלה,שקמו בוקר אחד ולא הבינו איפה אמא ולמה הבחורה הבלונדינית שהחליפה אותה יושבת שם בביתה,הלוואי שיכולתי להיות איתם עכשיו,עם המשפחה שלה.אבל לא,הוא בגד בה,קרע את ליבה,עבר למישהי אחרת, לא רצה אותה יותר,גירש אותה מביתם היפה.

היא החניקה דמעות וחלפה באומץ על יד הבית.היא לא יכלה לשאת את זה יותר,היא התעתקה משם לעבודה.

היא נכנסה למשרד והתיישבה בכיסא שלה,היא הסתכלה על תמונות ילדות שהודבקו בסלוטייפ קסום לשולחן,היא וחבריה בהוגוורטס.היא התחילה לבכות,והדמעות זלגו מלחייה והרטיבו את הנייר הקסום.היא נזכרה בלילה האיום ביותר בחייה,הלילה שהוא מת והרע השתלט.היא נזכרה איך ישבה בסלון של המשפחה הכי ג׳ינג׳ית בעולם,והתאבלה ביחד עם כולם,על הארי,על פרד,על רמוס,על טונקס,על שאר הנופלים שעזרו ואת חייהם קיפחו.

היא זוכרת איך הוא נכנס למחילה עם הפרצוף האיום ללא אף,חיוך מרושע ונקמני על פניו,לא ריחם על אף אחד,אחז בשרביט וכמעט את כולם הרג,רק היא והוא,האהוב ליבה,יצאו בחיים.

וגם היא בקושי אבל את זה לא רואים.כי אי אפשר לתקן לב שבור,לא סתם שבור,מרוסק.

ת״ב? אגב אם לא הבנתם רק היא ורון נשראו בחיים ממשפחת וויזלי כי וולדמורט חיסל את כל השאר ואז נולדו להם 2 ילדים ורון בגד בה והתאהב במישהי אחרת

הפרק הקודם		הפרק הבא