לחזור

פרק חמישי: המנהל (כשנתיים לאחר אירועי הפרק הקודם)
אור בקע מהחלונות על משרד המנהל בהוגוורטס.
הדמויות בדיוקנאות של מנהלי העבר בדיוק הקיצו משנתם.
לצד הדיוקן של אלבוס דמבלדור, ישב דיוקנה של מינרווה מקגונגל (נולדה ב-1925. מנהלת הוגוורטס משנת 1999, ב-1998 הוגוורטס היה סגור לשיפוצים בעקבות הקרב, ועד למותה בשנת 2020). לצד הדיוקן של מקגונגל היה הדיוקן של נוויל לונגבוטום (מנהל הוגוורטס משנת 2021 ועד למותו ב-2043), ולצד הדיוקן של נוויל נח הדיוקן החדש ביותר – של האטי קהה (מנהל הוגוורטס משנת 2044 ועד 2072, כשנפטר באוגוסט השנה ההיא).
המנהל החדש, כריסטופר קסטלן, התהלך הלוך ושוב במשרד, שעם כל מנהל ומנהל החליף תכנים.
בתקופתו של דמבלדור, היו שם מכשירים כסופים ודקיקים רבים.
בתקופתה של מקגונגל, היו שם ספרים ותרשימים של שינוי צורה.
בתקופתו של לונגבוטום, היו שם עציצים רבים וכמה ספרים.
בתקופתו של קהה, היו שם פוחלצים של בעלי חיים וספרים.
כיום, המשרד היה חצי-ריק, פרופ' קסטלן קיבל את המשרה רק לפני כחודש, עם מותו של פרופ' קהה, מה שאומר בקושי הספיק לקשט את משרדו בחפציו.
קסטלן היה המנהל הצעיר ביותר שניהל את הוגוורטס, הוא היה בן 31.
"אני רוצה להשאיר בהם חותם, להראות להם שאני רציני, אבל לא להפחיד אותם או משהו כזה.." מלמל קסטלן בהתייעצות עם הדיוקן של דמבלדור.
"כריסטופר נערי, אתה לא רואה שאני משחק שח קוסמים עם מינרווה?" העיר דמבלדור, שישב בדיוקנו למול מקגונגל שהצטרפה אליו לדיוקן על מנת לשחק.
"אני חייב עזרה, דמבלדור!" התחנן קסטלן.
"טוב, אתה יכול לומר להם קשקושים, בלאבוש, קוקו, שפיץ. אני הייתי עושה את זה במקומך."
"דמבלדור, אנא, תהה רציני!"
"אני רציני לגמרי נערי." אמר דמבלדור וציווה על הצריח שלו לחסל את הפרש של מקגונגל.
"תביא כבוד בנאומך לבית סלית'רין!" התערב פיניאס ניגולוס בלק "אתה המנהל החוקי היחיד מבית סלית'רין מאז שאני ניהלתי אותו."
"ה – החוקי היחיד? מה עם סוורוס סנייפ?" שאל קסטלן, שעוד לחץ לא היטיב לו.
"סוורוס, לא נבחר באופן חוקי על ידי חבר המנהלים, שבאופן מצער היו נתונים לקללת אימפריוס." אמר דמבלדור.
"חבר המנהלים הזה – פה אחד בחר אותי – אין לי ניסיון!"
"היה לך קס"מ בכל המקצועות." הזכיר דמבלדור.
"חוץ מהתגוננות מפני כוחות האופל, קיבלתי ט"מ. המורה טען שאני לא עומד טוב במצבי לחץ!" קסטלן קרס לכסא המנהל באומללות.
"היית מורה ללחשים חמש שנים, ואתה המורה היחיד שאף תלמיד שנה שביעית אצלו לא קיבל ציון נכשל."
"בשם מרלין – דמבלדור – אני בן 31!"
"צעיר וחטוב." אישר דמבלדור.
"זה – זה – זה לא מעודד!"
"אני במקומך הייתי מתעודד."
"טוב, אז אני לא! אני לא יודע מה לנאום היום – אני – אני אעשה מהסגל צחוק!"
"צחוק בריא לנשמה."
נראה שההתנהגות של דמבלדור מתסכלת את קסטלן עוד יותר.
"בשם אלוהים כריסטופר!" נהם פיניאס ניגולוס. "אתה סלית'ריני! תשאף להצלחה! תפסת עמדת כוח!"
"אני – אני שאפתי לכוח הזה ולעמדה הזו, אבל לא כל כך מוקדם!"
פיניאס כיסה את פניו בידיו וילל על טיפשותו של קסטלן.
מישהו דפק בדלת.
"יבוא." אמר המנהל והזדקף.
"כריסטופר, התלמידים בדרך, עליך לבוא!" אמר הסגן, פריאמוס. הוא היה רזה, בכל שיער לבן וזיפים ארוכים לבנים, עיניו היו ירוקות ויודעות-הרבה.
"כן, אני בא.." מלמל המנהל, וקם מכיסאו.

הפרק הקודם		הפרק הבא