לילי שמעה את הצלילי, אך לא העזה להסיט את מבטה כל עוד רוסמור עמד לידה, כשרוסמור הלך להציק למיכל על השיקוי הירקרק שלה, היא נצלה את ההזדמנות והציצה על החרמש השני. "מי שחרט על המטבע צדק", היא הרהרה, "החרמש באמת הופיע במקום האחרון שבו היא רצתה להיות: כיתת השיקויים. בדיוק אז נשמע הצלצול. לילי הזדרזה להרים את המטבע, ארזה את חפציה ומהרה לשיעור שינוי צורה, היא הציצה על המטבע:
"שני בידייך, שלישי מאחורייך"
היא הסתכלה מאחוריה, וראתה תלמיד שנה ראשונה שמחזיק בידו קרפדה סגולה לבושה בשמלת סטפס, אבל שום סימן לחרמש. לילי צחקה, היא נכנסה לכיתה, אחרונה, מורה מוכרת חמורת סבר עומדת ליד שולחן המורה. "אני פרופסור מקונגל", ביא אמרה בקול שנשמע חמור סבר בדיוק כמו המראה שלה, היא לבשה גלימה סגולה ושערה היה אסוף בפקעת הדוקה אל עורפה. "אני אהיה המורה שלכם לשינוי צורה" היא המשיכה בקולה הנוקשה. "כשיעור ראשון אני מצפה שכולם יהפכו את הגפרורים הללו למחטים". היא הרימה כמה קופסאות גפרורים והחלה לחלק אותם בין תלמידי גריפינדור והפלפאף, שהשתתפו באותו שיעור. לילי הביטה ביאוש בגפרור שלה, היא הביטה ב"ספר הקסמים הבסיסי (רמה א')" בניסיון למצוא כישוף מתאים. כך עבר שאר השיעור, בניסיון למצוא כישוף מתאים, וכשמצאה כזה, לגלות כשהיא לא מצליחה להפעיל אותו. רוז הייתה היחידה שהצליחה להפוך את הגפרור שלה למשהו, הוא הפך כסוף ומחודד.
כשהגיע הערב, לילי חזרה לחדר שלה, פשטה את הגלימה והניחה אותה על השידה ליד מיטת האפריון, מטבע היה דבוק לגלימה. "מתוחכם!" חייכה לילי, "המטבע אכן היה מאחורי במשך הזמן הזה!" היא הניחה את הגלימה ופנתה לבדוק את החריטה שעל המטבע:
"המטבע לא אחרון,הרמז נמצא בעיתון"
|