נקודת מבט טום
ארוחת הבוקר נגמרה "ויקטוריה, מירה ולהונד, אויש" לילי מילמלה "מה?" אמה הסתכלה עלייה מוזר "פיגל, דקטו, ראיל וסוזן" פריש רק חייך כמו תמיד ואמר: "צוותי ההכנה שלכם" "ה-מה שלנו?" שאלתי בחיים לא ידעתי שיש דבר כזה "אחר כך נדבר על זה, יש לנו מיודעים להכיר" לילי יצאה מהקרון אפילו לפני שהספיקו לפנות את השולחן מארוחת הבוקר זה לא אופייני לה, כנראה שזה לחוץ פריש קם מהשולחן ואחריו אמה "תודה" אמרתי לאלה שפינו את השולחן ויצאתי אחריהם "אתה מנומס" פריש אמר חייכתי, יחסית למדריך הוא נחמד אם יורשה לי לציין "אני מקווה שיש לך יכולת להרוג כמו הנימוסים שלך" קולו התקשה במקצה "כ-כן, ברור" שיקרתי וניסיתי להזדקף אמה צחקה "תרגע הוא צוחק" הגענו לקרון עם טלויזיה, אמה ואני התיישבנו על הספה "טוב, בואו נראה את המתחרים שלנו" פריש אמר פנייה של אמה התקשו ככה היא נראת כשהיא רצינית "מחוז אחד, לי הייל ושון רייד, בני 16, קרייריסטים רציניים, חזקים וקשוחים, כדאי לבנות איתם ברית, הילדה הזו-" פריש הצביע על לי "רצחנית, חזקה וחכמה במיוחד, כדאי להזהר" "אני כבר אוהבת אותה" אמה אמרה וחייכה "יפה, תדאגי לברית איתם" "אוברי וסקוט אלני, תאומים ממחוז שתיים, התנדבו במקום ילד בן 12 וילדה בת 14, אוברי גדולה מסקוט בחמש דקות, בני 16, קרייריסטים אך מעצבנים קצת, חזקים וכדאי לבנות ברית" סרקתי את פניהם ופריש העביר מחוז "מארק אסוולט וקים גריי, מחוז שלוש, מארק בן 14 וקים בת 16 מארק שלנו חנון מחשבים רציני במיוחד, קים לעומתו חזקה, הייתי ממליץ ברית עם קים" אני חייב להודות, קים הזו יפה, השיער שלה היה מתולתל וג'ינג'י גולש על גבה, גבוהה ויש לה סטייל. גם אמה חשבה ככה, היא הסתכלה על קים ואמרה "אתה בטוח לגביה? הפרינססה הזו יכולה להלחם?" "אמה, סמכי עליי, קים יכולה להיות מכונת הרג חזקה במיוחד" אמה המשיכה לבחון אותה עד שפריש העביר מחוז כאן ראו אותנו "אלה אתם, נחמד יצאתם פה" פריש אמר והעביר "מחוז חמש, איזבלה או 'איזי', קיצור שמה, ומקס רלוף, איזי בת 17, מקס בן 15, איזי חכמה וחזקה, מקס, אסטרטגי ובכושר מעולה לפני מה שרואים פה" "בת 17.." אמה אמרה והנהנה, כאילו היא שופטת ובוחנה כל פרט באיזי עברו עוד כמה מחוזות "מחוז שבע, רג'ינה ארייל וג'ואי קשמיר, רג'ינה בת 17 וג'ואי בן 14. אני יכול להגיד בוודאות שכלי הנשק של רג'ינה הוא גרזן, כדאי להזהר" עברנו על שאר המחוזות, הם נראו חלשים במיוחד, רואים שהתנאים שם גרועים. אפשר לראות בעיניים של המשפחות שילדהם נבחרו את הרצון להשמיד את הקפיטול, את הסנואו, את המשחקים, כדי להחזיר את ילדהם, אפילו להשמיד את פאנם כולה. "מחר נגיע לקפיטול ותתחילו באימונים, תהיה לכם-" הוא הסתכל על אמה "-הזדמנות לכרות בריתות עם מחוזות, אני סומך עליכם" "סיימנו להיום?" "כן, אתם יכולים להסתובב חופשי ברכבת" אמה לקחה אותי שוב לקרון בסוף הרכבת משום מה יש לי תחושה שזו תהיה נקודת המפגש שלנו עד שנגיע לקפיטול ונצא מהרכבת התיישבנו ליד החלון "מה את חושבת עליהם?" "על המיועדים?" "כן, את מי ניקח לברית?" "אני רוצה את מחוז אחד, במחוז שתיים אני לא בטוחה, הם נראים מעצבנים" "זהו?" "לא" אמה אמרה "אני רוצה את קים ממחוז שלוש" "עם כל הקנאה?" שאלתי וחייכתי היא דחפה אותי בחיוך "אני לא יודעת אם נצטרך עוד" "אנחנו חזקים גם ביחד" "אני עם הקשת.. אתה עם הקלשון..." חייכנו והסתכלנו אל החלון, בדיוק עברו את מחוז שתיים "חשבת על עוד בעלי ברית?" "לא, אמרת את כל מי שרציתי" "אני עייפה" אמה אמרה ונשכבה על עדן החלון "אני לא אפריע" קמתי והלכתי לעבור היציאה "רגע, טום" עצרתי "תישאר איתי" הסתובבתי "בבקשה" חזרתי לכיוונה של אמה והתיישבתי שוב על החלון היא שמה את ראשה על הברכיים שלי והניחה לי לגעת בשערה היא נרדמה התחלתי להרגיש עקצוצים ברגליים 'היא נרדמה, וכך גם הרגליים שלי' לא רציתי להעיר אותה היא נחמדה יותר כשהיא ישנה אז נאלצתי להרדם בישיבה זה לא היה נוח אבל זה היה שווה את זה 'אתה אוהב אותה' שמעתי קול בראשי 'אני לא' החזרתי 'אתה כן ואתה מכחיש' 'אני ל-א' 'מה שתגיד, אתה אוהב אותה' 'בסדר נו, אני אוהב אותה' "מה אני עושה לעזאזל" אמרתי בלחש "אני רב עם עצמי או מה" השבתי "אני- פשוט אפסיק, כ-כן"
מקווה שאהבתם, תגיבו }:
|