קסם

יש לי קסם. והוא חזק יותר מכל קסם אחר בעולם. ואם אני לא אשלוט בו, אני עלולה לחסל את העולם כולו.

כותב: lilianna
הגולש כתב 7 פאנפיקים.

פרק מספר 5 - צפיות: 12312

(4.25) 4 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: הרפתקאות, מיסתורין ועוד... - שיפ: לא מגלה!!! אבל תהיו בטוחים שיש! - פורסם ב: 01.10.2017 - עודכן: 02.10.2018

המלץ!

ID : 9177

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

הפרק מוקדש לאוריה222

אההההה!!! (זאת הייתי אני צורחת, למקרה שתהיתם) היום היה יום זוועה! כבר בחמש וחצי בבוקר התעוררתי בגלל שני נערים שצעקו אחד על השני בקולי קולות. כל בית גריפינדור ירדו לחדר המועדון כדי לראות מה קורה.

מיסתבר שאחד הנערים לקח לשני בטעות גלימה והשני התעצבן עליו ועכשיו הוא מטיל עליו קללה. "קרושיו!". הנער השני צרח מכאב. הנער הסיר ממנו את הקללה וצרח עליו: "זה כדי שתלמד לא לגנוב לי חפצים יותר!"

כבר לא יכולתי לסבול את זה יותר. צעקתי על הראשון:" תגיד, אתה משוגע עם תעודות או מה?! למה אתה מטיל עליו קללה אם הוא רק כי הוא לקח לך גלימה? אתה רציני?" כל כך כעסתי עליו. פתאום בלי אזהרה כל

החלונות התנפצו והרגשתי כאילו יוצא ממני פיצוץ, ואור לבן יצא ממני והעיף את כל הרהיטים והאנשים לצדדים. כולם היו המומים כולל אני. ברחתי החוצה מחדר המועדון כשאני עדיין בפיג'מה. רצתי וחשבתי לעצמי מה עשיתי?

יכולתי לפגוע שמה בכולם! התחלתי לבכות. חשבתי לעצמי הלוואי שיהיה לי מקום להיות בו לבד , ושמעתי רעש לידי. ראיתי שבקיר החלק שלידי (היה גם מהצד השני שלי קיר עם ציור של מישהו שמנסה ללמד טרולים לרקוד בלט)

הופיעה דלת. הסתכלתי לצדדים כדי לראות אם יש שם מישהו שיוכל להסביר לי מאיפה הדלת הופיעה ולאן היא הולכת. לא היה שם אף אחד. טוב יאללה, מה יש לי להפסיד? חשבתי לעצמי ונכנסתי. החדר היה ריק. חשבתי שזה

ממש חבל שאין שם פופים. הם הופיעו. הייתי בהלם. התחלתי לחשוב על כל מיני דברים שאני רוצה. התחלתי מגלימה. היא הופיעה, ולבשתי אותה. נשארתי שם חצי שעה וגיליתי כמה דברים: החדר לא יכול לייצר אוכל, וגם פלאפונים

לא עובדים בהוגוורטס. אבל בגלל שיש לימודים היום הלכתי לחדר המועדון כדי לקחת את התיק שלי וכדי לשים שם את הפיג'מה שלי. הלימודים היו ממש מעניינים והצלחתי בכולם לעשות את כל מה שלימדו אותנו וזיכיתי את גריפינדור

באני-לא-זוכרת-כמה נקודות אבל בשיעור שיקויים אחד מהתלמידים מסלית'רין קינא בי כנראה ולחש לי: "חושבת שאת חכמה, אה? אל תדאגי, אני אוודע שזה לא יישאר ככה" פתחתי את הפה כדי לענות לו תשובה אבל לילי תקעה לי

מרפק אז לא עניתי לו. בסוף הלימודים הלכתי עם לילי וטוהר כדי להכין שיעורי בית וניתקלנו בנער שהטיל קללה על הנער השני היום בבוקר וראינו שיש מאחוריו חבורה של נערים שבטח היו חבורת השפוטים שלו. הוא הסתכל עלי באיום

ואמר לי:" עוד פעם אחת את מעיפה אותי ככה או מתערבת בעניינים שלי, אני מטיל עליך את הקללה שהטלתי על אשור היום בבוקר, את מבינה צוציקית?" הסתכלתי עליו במבט מתריס ואמרתי לו:" כן, אני מבינה היות שיש לי שכל,

דבר שיכול להיות שלך אין." והלכתי לחדר המועדון עם לילי וטוהר. רק אחרי כמה שעות, כשכבר הלכנו לישון חשבתי לעשצמי אולי זה לא היה חכם לומר את זה?

אני אשמח מאוד לתגובות