הכל מעיינו של סוורוס סנייפ

סוורוס ישב לו באומללות על הכורסא בחדר המועדון של סלית'רין ועיין במערכת. השיעור הבא הוא שיקויים.. הוא עיין באדישות ואז גילה דבר ששינה לחלוטין את כל מצב רוחו אני לא מאמין! השיעור עם גריפינדור! אולי אני אוכל לפגוש את לילי! התרגש סוורוס וקפץ מהכורסא אל חדרו בחדר המועדון. כשנכנס בהתרגשות הוא ראה יושב על המיטה את לין, ילד נמוך בעל שיער מטולטל, שהתחבב על סוורוס בזמן הארוחה אתמול בערב. "מדוע אתה מתרגש כל כך?" שאל לין בעליזות, "אנחנו מחר בשיעור עם גריפינדור!" אמר סוורוס בשמחה. כאשר ביטה סוורוס את המילה גרי - פין - דור החיוך של לין נמחק בחלקים, לאט לאט... "אתה רציני?! איפה אתה חיי?! אנחנו וגריפינדור אויבים!. "מי אמר?!" סנייפ מיהר להשיב בעצבנות. "כל ההיסטוריה אמרה!" השיב לין, וסוורוס ישב על מיטתו בבלבול. אין מצב שאני ולילי אויבים... הרהר לעצמו, לאחר כמה שניות אמר "נראה מחר!" והלך לישון.

למחרת, לאחר ארוחת בוקר רעננה סוורוס התחיל לחשוב שסוף סוף יש לו חיים טובים. לין, שידע הרבה על הוגוורטס בזכות אחיו הגדולים, הוביל את סוורוס לכיתת השיקויים. כיתת השיקויים נמצאה במרתף צר ומאובק כמו צינוק, ובסופו היו דלתות גדולות מעץ. "צריך לחכות לפרופסור גילרי כדי שתפתח את הדלת." הסביר לין. וכאשר חיכו, כבר התחילו להתאסף תלמידים רבים מגריפינדור, סנייפ חיפש בינהם את לילי. לרגע ראה ראש ג'ינג'י בין הגריפנדורים ורץ לכיוונו. כאשר ראה שהעיניים הירוקות היפות מבחינות בו הוא צעק "היי לילי!" אבל לילי רק השיבה "היי סוורוס" באדישות והסתלקה. תגובה זו הכניסה את סוורוס לסערת רגשות, והרסה את הבוקר הנפלא שהיה לו. מדוע היא ענתה בכזאת אדישות?! מדוע קראה לי סוורוס ולא סוו?! מדוע הסתלקה כל כך מהר?! ובדיוק בשניה שעמד לשאול את לילי את השאלות האלה פרופסור גילרי הגיעה. אישה גבוה בעלת שיער בלונדיני יחסית קצר, בעלת כובע סגול מחודד ובגדים ירוקים כהים, פתחה את דלתות הכיתה בלחש "אלוהמורה" שתלמידי השנה הראשונה עוד לא למדו, והורתה לתלמידים להיכנס לכיתה.

כאשר הסתדרו בזוגות בשולחנות (סוורוס ישב ליד לין) הקולות השתתקו והפרופסור גילרי התחילה לדבר. "בשיעורים שלי נלמד לבשל דברים רבים המתחילים מרגשות ומזל, עד לשינויים גופניים ומוות. את כל אלה תוכלו לשמור בבקבוקים, הלא זה נפלא? מקווה שאתם לא הגעתם לכאן לעשות צחוק..." אמרה בארסיות ונעצה מספר מבטים בתלמידי גריפינדור. דבריה ההבאים לא נכנסו למוחו של סנייפ, הכל היה יותר כמו "בלהבלהבלה..." בגלל שמוחו של סנייפ לא היה מרוכז בלימודים, אלא בלילי... מדוע לילי לא מדברת איתי?! איזה מעצבן! ועוד היא יושבת ליד ג'יימס הארור הזה.. כעבור זמן מלא בהרהורים ואומללות תקע סנייפ את ראשו בעצב בין ידיו, ולאחר שנייה נרדם.

"סוורוס סנייפ! סוורוס סנייפ! קום כבר!" צעקה גברת גלירי ברקע של קריעות בוז וציחקוקים של ילדי גריפינדור. בן רגע סוורוס התעורר וקלט  מה קורה סביבו. איזה מטומטם אני.. איך נרדמתי?! ומה הסתומים האלה צוחקים אלי?! הבנתי למה לין התכוון... למה הוא לא העיר אותי? כנראה לא שם לב שנרדמתי.. "אני מצטער גברת גלירי" מיהר סנייפ להגיד. אבל ג'יימס ניצל את השינה של סוורוס וצעק "סנייפון קטון רוצה לישון? חהחהחה.." וכל גריפינדור צחקו, מלבד לילי, שלא צחקה אך לא אמרה דבר ולא עצרה את ג'יימס. " חמש נקודות יורדות לגריפינדור על בדיחה על חשבון אחרים ועשר נקודות מסלית'רין על אי הקשבה ושינה לאורך כל השיעור, השיעור הסתיים, שלום תלמידים!" וכל התלמידים יצאו מהכיתה בעצבנות. וסוורוס היה על סף בכי והלך לצד לנסות לא לבכות ולהחניק את הדמעות... כל הכבוד לי! על השיעור הראשון אני עושה לסלית'רין נזקים! ועל היום הראשון אין לי חברים של ממש ואני הורס לעצמי את הסיכויים, למה לילי מתנהגת מוזר כול כך?! היא הדבר היחיד שהיה לי שהגעתי לכן! למה הבתים צריכים להיות אויבים?! סוורוס חשב בתסכול ולאט לאט הדמעות התחילו ליפול, ואף אחד (כמו לילי שהייתה עוזרת במצב הזה) לא הגיע לעזור... 

הפרק הקודם		הפרק הבא