כול מה שאני צריך זה אותך.

5] התכוננות אחרונה

אחרי ארוחת בוקר טעימה להפליא וויל וניקו הלכו יד ביד ברחובות פריז. הם לא יכלו לשבת לאכול בגלל לחץ הזמן אז הם קנו משקה ומאפה מהמאפיה הקטנה ממול לגשר המנעולים,

וויל השאיר את ניקו לבד לדקה "אני חייב לקנות משהוא אני יחזור בעוד דקה," הוא נשק לניקו ונעלם,

בזמן זה ניקו נהנה מהשוקו חם שלו {שהיה טעים כמו מחנה יופיטר} והמאפה שהזכיר לו את המאפה הטעים שאכל במסע שלו להחזרת אתנה פרוטונוס, שקוע במחשבות הוא צפה בזוגות ההולכים והשבים ולפעמים עוצרים ונועלים מנעול על הגשר וזורקים את המפתח בנהר מתחת.

בעודו חושב וויל התגנב מאחוריו וחיבק את ניקו, ,"רוצה גם?" שאל והתכופף לנשק את ניקו. הוא הכניס ליד של הניקו משהוא. זה היה מפתח, ווויל החזיק את המנעול.

בעוד שהם מחזיקים ידיים וויל פתח את המנעול וקשר אותו לגשר. "לחיים מאושרים. אתך ארוסי" אמר וויל ונישק את ניקו. ניקו הסכים בלב שלם. ואז לא מסתכל אחורה זרק את המפתח. 

בגלל חוסר הקדנציה המובהק של ניקו המפתח נפל בערך מטר מהם, וניקו היה נופל על הרצפה אם וויל לא היה תופס אותו. וויל צחק וחיבק את ניקו חזק. ואז השעון שלו צפצף. ,"יש לנו 10 דקות עד שאנחנו צריכים לחזור" אמר בחוסר רצון מובהק. ניקו "אז נלך לאט" וכך יד ביד חזרו לגברת אולירי .

היא חנתה בן שני מכוניות וכאשר ראתה את ניקו והתחילה לקשקש בזנב. "הי פיצית , כן אני כן קניתי לך חטיף," אמר ניקו וזרק את ה6 קילו בשר שקנה בשבילה.

היא נענעה את זנב יותר חזק {שגרם לנזק רציני למכוניות ליד} ונתנה לניקו ללטף את הראש שלה בזמן שזללה את הבשר. וויל חיבק את ניקו מאחור ולחש לו "אתה כזה חמוד כשאתה משחק אם יצורי שאול" ניקו הסמיק שוב. {בקצב הזה הסומק יהפוך לדבר קבוע} הם עלו על הגב של גברת אולירי. "קדימה הביתה פיצית" .

הפרק הקודם		הפרק הבא