הוגוורטס תחתית - גמור

גילוי דעת - מאחר שאני כותב את הסיפור בעיקר להנאת עצמי, לפעמים אני לא מודע אם יש חלק שפחות מובן לקוראים, או נושא שלא מוסבר בצורה טובה.
לכן אם יש לכם עצות בשבילי - בין על צורת כתיבה ובין על צורת הסיפור - אשמח לשמוע, ככה אני ארוויח שאשתפר בכתיבה ותוכלו להנות יותר גם אתם מהפרקים הבאים.

אני יודע שכולם כותבים את זה, ואין לכם זמן או כוח. לכן אעריך מאוד אם תעשו זאת.

תודה

               .....................~~~~~~~°°°°°°°°°~~~~~~~~~.................
בל ורוז נפלו אחורה על גבם, והיצור הלבן קפץ ונעמד מעל רוז.
רוז לא העיזה לזוז. מפיו של היצור נדף ריח חזק של שוקולד, והוא גירגר עמוקות.
היא עצמה עיניה בחוזקה וחיכתה למכה.
משמאלה היא שמעה את בל לוחשת "הסוכריות... הסוכריות בכיס שלך...".
ורוז נזכרה - הסוכריות של פליטיק. ביידים רועדות הוציאה את החבילה וזרקה אותה לצד.
היצור זינק מעליה מיד וקרע את החבילה.
רוז נעמדה והלכה אחורה רועדת עד שנתקעה בבל.
"בואי נברח מהר" היא תפסה את זרועה של בל, אבל בל נשארה במקום. רוז ראתה על פניה הבעה של עונג, כאילו היא מביטה על גור שרוצה שילטפו אותו.
וזה מה שהיא עשתה.
"בל, מה את..." אבל בל התקרבה אליו, ידה האנושית מושטת קדימה (בידה השניה עוד בערה אש) עד שהיא נגעה בקשקשיו של היצור.
היצור הזדקף מיידית ופלט לחישה "פסססס".
בל לא נרתעה, ורק נראה שהיא יותר מתקרבת אל היצור.
"אני ממש מבינה אותו." אמרה "כנראה בגלל שהוא קרוב משפחה רחוק שלי, אבא שלי היה שדון, ושדונים ודרקונים הם שניהם יצורים ניקפסיים. בואי, הוא לא יפגע בך" היא הסתובבה לסמן לה לבא, אבל רוז לא היתה שם.
במבט הצידה קלטה את רוז בורחת דרך היציאה היחידה של החדר - אל מדרגות יורדות לאפילה.
               .....................~~~~~~~°°°°°°°°°~~~~~~~~~.................
רוז רצה במורד המדרגות מהר ככל שיכלה.
היא מפלצת, בל מפלצת - חשבה לעצמה - איך לא ראיתי את זה עד עכשיו. הדרקון אפילו לא מפחד ממנה. לפני כמה דקות הוא רדף אחרינו במסדרונות ועכשיו היא מגרדת את גבו והוא מגרגר בהנאה. אני לא יכולה לסמוך עליה.
היא המשיכה לרדת ולרדת, והמדרגות המשיכו להראות אותו דבר, בסללום עגול ומסתלסל, אפור וקשה, ומואר חלושות.
רוז לא ידעה איך היא רואה הכל. היה אמור להיות פה חושך גמור. והיא גם אמורה כבר להגיע לאן שהוא מתישהו.
ואז התחילו להשמע צעדים מאחוריה, צעדים רבים של אנשים רבים יורדים אליה.
רוז התחילה לרוץ במהירות, וגם הצעדים החלו למהר. קולות עמומים החלו להשמע באים מלמעלה כהד, החלו להשמע צעקות, קול ציחצוח חרבות ושאגות דרקונים. לאלה הצטרף קולה הכועס של אמא שלה הקוראת לה לחזור למעלה. רוז עצרה מיד.
מה קורה פה? אמא?
וכשהיא עצרה במקומה הקולות עצרו. היא ירדה שוב כמה מדרגות ושוב נשמעו הקולות. היא עצרה והקולות עצרו. ואז היא הבינה - היא שבויה במעגל קסם.

               .....................~~~~~~~°°°°°°°°°~~~~~~~~~.................

נפגש בהמשך בפרק 6 - מעגל הקסם ומרתף השדונים.

הפרק הקודם		הפרק הבא