הסיכוי האחרון

היי לכם :)

לפני שמתחילים קרדיט ענק ענק ענק למשתמשת The sun שהסכימה גם הפעם לערוך לי את הפאנפיק :)

תודה לך♥

עכשיו אפשר להתחיל,קריאה מהנה! :)

הוא הלך והלך לא יודע כמה זמן לבסוף הגיע לסמטה חשוכה והסתתר מאחורי שיח גדול
ופתאום הוא ראה אותו, ילד ממושקף בעל שיער פרוע - הארי, הארי פוטר.

סיריוס לא האמין שכל זה אמיתי, הוא רצה לזנק עליו, לחבק אותו, להגיד לו שהתגעגע אילו..

אבל מהר מאוד נזכר במציאות הוא לא רצה להבהיל אותו (למרות שהוא כבר עשה את זה בלי כוונה)

הארי הסתכל לכיוון השיחים כנראה קלט תנועה באזור, הוא כיוון את שרביטו המוהר וסיריוס קיווה בכל מעודו שיזהה אותו
אבל זה לא קרה משום שבאותו הרגע אוטובוס משוגע נכנס לטווח ראיתו והארי נאלץ לברוח מהר לפני שיידרס 
הוא נפל ובינתיים האוטובוס נעצר בחריקת בלמים ליד המדרכה ומתוכו ירד איש צעיר בשלבי ההתבגרות 
"היי, אני סטן וזה אוטנוס הלילה"  אמר סטן להארי ההמום 

אממ כן אני יודע- " הוא שמע את הארי אומר מרחוק
פנס הרחוב שלידו נדלק פתאום והאיר עליו, הוא חמק בין השיחים לפינה רחוקה, כשהיה במרחק בטוח האוטונוס והארי כבר לא היו שם..

"אוף הפנס הזה לעזאזל!" רטן סיריוס. הוא היה נשאר לשמוע את המשך השיחה ללוא ההפרעה הזו.

לפתע, משהו כמו רחמים עלו בו פתאום. הוא ריחם על הארי, בכל זאת, לא קל לעמוד במציאות שכזו וסיריוס בהחלט הבין אותו.
'אז ראיתי את הארי ואני יודע שהוא ביידים טובות,עכשיו נשאר לי להגיע למטרה האמיתית'...

                                   ***


סוף כל סוף הוא הגע לאן שרצה לבית הספר הגוורסט לכישוף ולקוסמות
סיריוס תהה איך יכנס לטירה? הרי על כל הכניסות שמרו סוהרסנים (הוא ניחש שזה בגללו )
שלפתע פגשו עינו בחתול ג'ינגי שישן על הדשא במרחק ממנו 
סיריוס ניגש אל החתול "סליחה שאני מפריע" הוא אמר לחתול 
החתול מצידו פקח עין אחת והסתובב לצד השני 
"אתה יכול לעזור לי?" שאל סיריוס הפעם החתול התעורר,הזדקף וסקר אותו במבטו 
"אתה לא כלב אמיתי!" אמר החתול לסיריוס "טוב נו,אספר לך מה קרה" הוא נכנע והתחיל לספר לו הכול
"אז מה שאומרים עלייך לא נכון?"
"בדיוק!" אמר סיריוס
"אתה יודע באמת יש משהו מוזר בעכברוש ההוא מההתחלה ראיתי את זה" אמר החתול
"אז תוכל לעזור לי?"
החתול לא השתכנע כל כך מהר אבל בסוף הסכים "מה אתה רוצה שאני יעשה?" הוא שאל 
"אתה יכול להשיג לי את הסיסמאות כדי שאוכל להיכנס?" הוא קיווה שזו לא בקשה מוגזמת מידי
החתול עוד לא הספיק לענות שלפתע שמעו צעדים מתקרבים
סיריוס הסתתר מאחורי עץ קרוב. 
שנייה אחר כך הוא ראה ילדה בעלת שיער גלי חום לבושה בפיג'מה וניראת מודאגת "קרקנוש קרקנוש איפה אתה?" היא קראה בלחש כדי לא להעיר את כולם.

פתאום קלטה את החתול שאיתו דיבר
"הו קרקנוש כל כך דאגתי לך!" הילדה חיבקה אותו בזרועותיה והלכה משם
'מפונק' חשב סיריוס וקצת נעלב שהחתול הלך ככה פתאום מבלי לענות 
הוא נשכב על הריצפה ונרדם הוא היה מוטש...

המשך יבוא...

מקווה שאהבתם :)

אשמח לשמוע את דעתכם :)

יום טוב♥

הפרק הקודם		הפרק הבא