נצר וולדמורט

(נקודת מבט:הרמיוני)

"אני מניחה שקנינו את כל מה שצריך" אמרתי לחברי.

"רק חסר לנו משהו אחד"

"שרביט" אמר דמבלדור.

איך שכחתי? פרסי רק גילה שהוא קוסם. ברור שאין לו שרביט.

-

"שלום,אוליבנדר" אמר דמבלדור כשנכנסנו בפתח חנות השרביטים של אוליבנדר.

זכרתי שאני הלכתי לשם,לפני השנה הראשונה.

"דמבלדור! טוב לראותך!" אמר אוליבנדר לדמבלדור.

"אנחנו צריכים שרביט" ענה לו דמבלדור ולקח את פרסי קדימה.

"כמובן. אתה זוכר את תכונות השרביט הקודם שלך?" שאל אוליבנדר.

"האמת..שזה השרביט הראשון שלי" ענה לו פרסי.

אוליבנדר מבולבל אבל כנראה החליט להתעלמם ממחשבותיו. הוא הלך לאורך המדפים עד שהוציא קופסה (הערת הכותבת: או קופסא? אני לא בטוחה לגבי זה) שחורה ממדף גבוה.

"זה אחד מהשרביטים המוכרים שלנו" אמר אוליבנדר כשהוציא את השרביט מהקופסה והושיט אותו לפרסי.

כשפרסי החזיק בשרביט המדפים החלו לרעוד בחוזקה,החלונות נפתחו במהירות וקופסאות נפלו. 

"תעזוב את השרביט!" רון צעק מהצד השני של החדר אבל כנראה פרסי לא שמע אותו כי הוא עדיין אחז בשרביט.

המשכנו להיאבק ברוח החזקה עד שהשרביט נפל לפרסי מהיד והכל הפסיק.

"טוב,זה לא השרביט שלך" אמר אוליבנדר.

אחרי שלושה שרביטים כל המדפים נפלו,זכוכיות החלונות נשברו והרצפה הייתה מלאה בניירת.

"עוד כמה כאלה נצטרך לסבול?" יבב רון.

"אולי כדאי שפרסי יבחר שרביט?" זרקתי רעיון.

"אני לא חושב שזה רעיון טוב,השרביט בוחר בך,לא אתה בשרביט" אמר הארי.

"אפשר לפחות לנסות,אולי הפעם זה שונה" אמר אוליבנדר.

פרסי התקדם בחשש לעבר הקופסאות הזרוקות על הרצפה. הוא הרים קופסה אחת מהרצפה ופתח אותה.

כנראה שהשרביט מצא חן בעיניו כי כהוא בהה בו כמה שניות ואז הפסיק.

בזמן זה הספיק אוליבנדר להביא לעצמו כוס מים.

פרסי הושיט את ידו לשרביט וכולנו התכוננו להגן על עצמנו.

הוא אחז בשרביט ואור גדול הופיע מעליו,המים בכוס של אוליבנדר עלו באיטיות רבה,כאילו העולם נעצר ומשאיר את המים באוויר.

פרסי עזב את השרביט והמים מהכוס נפלו ועפו לכל עבר.

"אז אני מניח שמצאנו שרביט" אמר אוליבנדר.

"אז..ניפגש בהוגוורטס" אמרתי.

-

היי,מקווה שנהנהתם מהפרק:)

שאלת הפרק: מי האל/ה האהוב/ה עליכם?

הפרק הקודם		הפרק הבא