קרב אבוד מראש

,יש ממש טיפה מנויים אז בבקשה תמליצו לחברים שלכם שיקראו גם!

רוז הגיעה סוף סוף לחדר המועדון של גריפינדור,כרגיל,חדר המועדון היה מלא בג'ינג'ים רועשים שהתווכחו על קווידיץ'. רוז הזדרזה לעלות לחדר השינה של בנות השנה הרביעית לפני שחבורת הג'ינג'ים תקפוץ עליה ותמשוך אותה למערבולת. למרבה המזל,בחדר השינה היו כל החברות שלה. אניס, שניסתה לשנות את הכוס לצב,אריאנה שניסתה למרוח לק על ציפורני הרגליים שלה משום מה, ברוק ואלקטרה שניסו לגרום לסיה לזוז בפוסטר של אל,שאיכשהו התעלמה מכל הבלגן בחדר וקראה ספר בשלווה.

"רוז! את חייבת לעזור לי! אני כבר פיספסתי את כל הציפורניים שלי!" קראה אריאנה.

"יש לי שיטה בשבילך,תראי" אמרה.

רוז הורידה את נעליה ונשכבה על המיטה שלה,בדרך-לא דרך היא הביאה את רגליה אל מול פניה,היא תפסה אותן וחייכה חיוך רחב לעבר אריאנה. (למתעניינים,זה נקרא Chest stand)

"אוף,שוויצרית! לא כולנו יכולים את זה!" מחתה אריאנה וזרקה עליה כרית בפרצוף.

היא הוציאה את ראשה מבין רגליה והתרוממה לעמידה.

"תודה רבה לכם! אני הייתי אני!"

"לא עזרת לי בכלל!"

"אני אמרח לך מעצבנת"

"יופי!"

בזמן שרוז מרחה לאריאנה את הלק,היא לא יכלה שלא לשים לב לאניס ולאלקטרה שתקעו את אצבעותיהן בפוסטר סיה של אל וניסו לגרום לה לזוז.

"יש טעם לשאול מה הן עושות שם?"

"לא" חייכה אריאנה, "אני ואת,יש לנו מזל. אני חצוית דם על גודלתי על ידי מוגלגים ככה שאני יודעת להסתדר עם מוגלגים וגם אמא שלך,שהיא בת מוגלגים לימדה אותך כל מיני דברים מוגלגים."

"אבל לא אלקטרה ואניס. אניס חיה כמעט את כל חייה מחוץ לאנגליה,את יודעת,היא נבת של דוד צ'ארלי. רק שהיא הייתה בת 11 שלחו אותה לאנגליה ללמוד בהוגוורטס." אמרה רוז

"ואלקטרה טהורת דם" הוסיפה אריאנה.

"שמעתי את השם שלי?" קראה אלקטרה.

"תעזבו כבר את הפוסטר שלי!" צרחה אל.

"אבל הוא לא זז!" אמרה אניס.

"ברור שהוא לא זז! זה פוסטר מוגלגי!"

"מי זאת המלחיצה בפוסטר?"

"זאת סיה!"

"אההה," אמרה בהבנה אלקטרה, "זאת זאתי ששרה אלייב,שחפרת לנו עם השיר הזה!"

" איי אם אלייב!!!!!! אם אלייביהיהיהב!!" צרחה אניס.

אל כבר איבדה את הסבלנות ושלפה את שרביטה.

"עופו מכאן!" נהמה.

אלקטרה ואניס נמלטו על נפשן למיטה של אניס והחלו לצחקק.

אל עזבה את הספר שלה וניגשה אל אריאנה ורוז.

"אני לא יכולה איתן כבר. כל שנה הן הורסות לי פוסטר! אתן זוכרות מה קרה שנה שעברה?"

רוז ואריאנה הינהנו בעצב,המראה של פוסטר הביונסה הקרוע הדיר שינה מעיניהם במשך ימים רבים.

"לדעתי,את צריכה לקנות פוסטר מזמר של סלסטינה וורבק" חייכה רוז.

אריאנה ואל צחקו.

"אני חושבת שזאת הדרך היחידה" אמרה בטראגיות אל.

"את יודעת ששמעתי שחתיך מסוים הזמין את אריאנה למסיבת סוף שנה?" קרצה רוז.

"לא!"

"כן!" 

"טוני פטרסון הזמין אותך?!" קראה אל.

"מה?!?!" צעקו בהתרגשות אלקטרה ואניס והצטרפו לשלישייה.

אריאנה מוללה את השמיכה שלה באצבעה בביישנות לא אופיינית.

"כן"

ומיד ארבעת הבנות האחרות החלו לצרוח בהתרגשות.

"אני לא מאמינה!" קראה אניס.

"הוא חתיך!" הוסיפה אלקטרה.

"לא כזה חתיך" אמרה אל וגילגלה את עיניה.

"אף אחד לא הטעם שלך" אמרה רוז וצחקה.

"ועם מי את הולכת אניס?" שאלה אריאנה וחייכה חיוך חתולי.

"ניקולס רואיז הזמין אותי היום!" קראה אניס וזרחה מאושר.

"אוווו!" אמרו כולן וחיבקו את אניס.

"הוא כזה חמוד!" קראה אלקטרה.

"ומה איתך אלקטרה?,מצאת את האחד שלך?" אמרה אל.

"ברור! אנדרסון דונובן הזמין אותי!"

"זה לא ההוא שממש טוב בטיפול בחיות פלא מהפאלפאף?"

"כן!" אמרה אלקטרה.

"בחיים לא חשבתי שהחבר שלך יהיה מהפאלפאף" אמרה רוז בתדהמה.

"גם אני!"

"ומה קורה עם אל-אף-אחד-לא-בטעם-שלי?" חייכה אריאנה

אל עשתה פרצוף נעלב וזרקה על אריאנה כרית.

"לא מישהו מיוחד" אמרה אל ומשכה בכתפיה.

"נו! אל תהיי כלבה!" קראה אניס.

 אל מילמלה שם כלשהו.

"יותר חזק!" צעקה אריאנה.

"אני מתעלפת מהמתח!" קראה רוז וצנחה בדרמטיות על המיטה.

"מקס קלארק"

"ההוא שמספר לך את סיפור חייך כשהוא רואה אותך?" נבהלה אניס.

"הוא ממש חכם" התפעלה רוז.

"וחתיך!" אמרה אריאנה בשובבות, "לפחות יש לך טעם טוב"

"הוא לא אמר שהוא רואה בקשרים רומנטיים חולשה?" תהתה אלקטרה.

"כן,עד שניצחתי אותו בקרב מוחות" חייכה אל בגאווה.

רוז שישבה לידה טפחה לה על השכם.

"כל הכבוד אל!"

"ומה עם רוז שלנו?" חייכה אניס.

"הציעו לי דיי הרבה" אמרה רוז בביישנות.

"בטוח סקורפיוס מאלפוי" אמרה אריאנה.

"כן" ציחקקה רוז.

"אני הולכת עם ליאו מריוס!" אמרה רוז בהתרגשות.

"והוווו!" קראה אל.

"הוא חמוד לגמרי!" קראה אניס.

"אני יודעת!"

"שיחקת אותה רוזי!" אמרה אל.

מה יהיה השם המלא של רוז?

א.רוזמונד (וורד העולם)

ב.רוזלי.

ג.רוזלין.

ד. רוזלינד.

ה.רוזטה.

ותזכרו! תגובות לא עולות אוניות :)

הפרק הקודם