רֶפָּרְצְיוֹ

 ┌(￣ヮ￣)┐   ---תזכורת: הפאנפיק מדורג E או NC-17 ומיועד לקוראים מגיל 17 ומעלה--- 

 פרק 6
 

הסדנה שבה להיות נקייה למשעי, ואף כלי עבודה לא היה תלוי שלא במקומו, אולם כעת על רצפת העץ במרכז החדר ניצב לו השער, קווי קסם עדינים זהרו ממנו בשלל צבעים, צפים להם מתוך הסורגים של עבודת הברזל. "מה כל אלה?" שאל הארי, "בשביל מה הצבעים?"

"כי אני אוהב את האווירה הפיסטיבית," אמר דראקו, "נו באמת, פוטר, הרי אתה רואה שכל עבודת הברזל מעוקמת באופן זוועתי, נכון? חוש הראייה עדיין עובד? בסדר, בוא תאמר לי אתה איך היית ממקם את המוטות." הוא הצביע על סורג זהוב וסורג ירוק, שניהם התעקלו בקשת רחבה והיו במרחק של סנטימטרים בודדים זה מזה, היה גם סורג מעוקם מאוד שחתך את הנתיב שלהם. "כל אחד מהסורגים יכול להתאים אל תוך השקע הזה."

הארי בהה בסורגים והבין את הבעיה, ואז זה התחוור לו-- "אבל יש יותר מחמישים מוטות בדבר הזה!" כמעט כולם ניזוקו בצורה זו או אחרת.

"הו, מי היה מאמין, גריפינדורים יודעים לספור," אמר דראקו בלגלוג. "למרבה המזל ישנן כמה הגבלות: הנתיבים צריכים להתאים זה לזה כראוי. הנתיב הצהוב פה לא יכול להתאים לנתיב הירוק ששם," הוא נגע בסורג מקומר נוסף, ליד זה המעוקם. "הוא רק יכול ללכת עם הנתיב הצהוב."  

"רגע אז כל צבע הוא…"

"מערך נוסף של שילובים אפשריים," אמר דראקו. "כשאני מוצא את האפשרויות, אני יכול לנפות חלק מהן, עד שאמצא את השילוב הנכון שיגרום לכולם לעבוד."

במבט חטוף היו שם לפחות עשרים צבעים שונים בינתיים. "מה אם יש יותר מפתרון אחד?" אמר הארי.

"אז אני אלך עם הניחוש הכי מוצלח שלי ואתה תזכה לגלות אם השער יעבוד או יתפוצץ," אמר דראקו, "ובמקרה שאף אחד מהשניים, אני אמשיך ואנסה את האפשרות הבאה. מה חשבת? זה לא שאפשר להשוות עם מישהו ולבדוק אם התשובה נכונה."

"כן נכון," אמר הארי בקדרות. 

"וכל זה בהנחה שתצליח להרכיב את הטקס, כמובן," הוסיף דראקו.

הארי הניח לידיו להישמט לצידי גופו, "יש לי חצי תריסר קטעים אפשריים מאמפוריום הכשפים של הלסינקי. אני הולך לנסות לסדר אותם ביחד באיזשהו סדר." היה זה משהו מסוג הדברים שבאו להרמיוני בקלילות, כמעט כמו נשימה. הוא פשוט יצטרך לעשות את ההכי טוב שלו. הוא בקושי ידע מאיפה להתחיל-- הוא בילה לילות שלמים בבהייה בקטעים, מנסה להבין את כל הקשרים וההקשרים, ועדיין לא התקדם הרבה. הוא נאנח, "תודה שהזמנת אותי לראות," הוא אמר, מסתובב ללכת. 

דראקו נשען עם מרפקו על תנור המתכות הגדול, ידו השניה נחה על הירך שלו. הוא הביט בהארי באותו מבט בוחן ממקודם ואז אמר, ״אתה הבנת ש-׳בוא לאחוזה לראות את העבודה שלי׳ הייתה לשון נקיה, כן?״

הארי גילה שהוא בעצם כן הבין, אפילו שהוא די הצליח להעמיד פנים לעצמו שלא. הוא בלע רוק, פיו הרגיש יבש לפתע. ״כן,״ הוא אמר. ״אני הבנתי.״

הם שכבו בחדר של דראקו. הארי העביר את מרבית הזמן בתהיה על מה הוא עושה שם בכלל, עד שזה כבר נהיה ברור להחריד, ואז הוא יכל להירגע כי כבר היה מאוחר מדי לשנות את דעתו. החדר היה ענקי ממש והייתה בו מיטת אפיריון גדולה עם כליות, והרבה פטנטים וחפצי קסם מוזרים, חלקם שוטטו להם בחדר מעצמם. דראקו היתפשט בקלילות נינוחה, משליך את בגדיו בחוסר תשומת לב על הפרגוד, הארי החל לפתוח את הכפתורים שבגלימה שלו, הוא בהה בדבר חום קטן ומבריק, שהזדחל לו בעיקשות לאורך אדן החלון.

"זהו מָחְלוֹקְטָן-- כלי ריגול עתיק ממלחמת הגובלינים השלישית," אמר דראקו, "גובלינים אינם יכולים להבחין בדברים שנעים כמו תולעי אדמה מסיבה תמוהה כלשהי."

הוא המשיך לספר להארי על מלאכת התיקון היקרה שנדרשה על מנת לתקן את המָחְלוֹקְטָן, תוך שהוא מפשיט אותו מהגלימות שלו ממאחור, ואז הוא הניח את ידו על עורפו של הארי והחליק אגודל לאורך הגרון שלו בתנועה אגבית ניסיונית שהעבירה בהארי רעד וגרמה לו להתנשף. ״הא,״ לחש דראקו, כאילו הבין משהו, והתחיל לנשק את הצוואר שלו תוך שהוא מתעסק עם החגורה של הארי ומשחרר אותה, ובסופו של דבר הארי מצא את עצמו נשען על אדן החלון, עיניו פעורות לרווחה, מתאמץ לגמוע מספיק אוויר בזמן שדראקו דפק אותו ללא רחמים למשך עשרים דקות טובות מאוד, לפני שגרר אותו מועד אל המיטה לסיים.  

״לא הייתי מנחש שאתה אוהב לקבל,״ אמר דראקו בעצלתיים, עת שהתמתח על ידו כמו חתול שבע רצון, מלקק את שפתיו. ״אבל אתה עושה זאת באופן מרהיב. אתה רוצה להישאר לישון? נוכל לעשות עוד סיבוב בבוקר.״

״כן, בסדר.״ אמר הארי לאחר התחבטות פנימית רגעית. גם הוא לא היה מנחש על עצמו שהוא אוהב לקבל, בטח שלא מדראקו מאלפוי, אבל הוא לא הלך להתווכח עם תוצאות. כבר עבר-- הרבה זמן מאז הפעם האחרונה.

"ובפעם הבאה אני אקח אותך לרקוד," הוסיף דראקו, "הנביא היומי בטוח יכניס אותנו אל מדור הרכילות על זה."

הארי פקח את עיניו ונעץ בו מבט. "אני עדיין כאן, אם לא שמת לב!"

"אתה הרי כבר יודע שאני משתמש בך," אמר דראקו. "חוץ מזה, מה חשבת? אני בהחלט לא מתכוון להיות הסוד המלוכלך שלך."

הארי נאנח.

ובכל זאת, הסקס למחרת בבוקר עשה פלאים על נכונותו של הארי להשלים עם גורלו. הוא בקושי היה ער כשדראקו הפך אותו על הבטן והחל להכין אותו-- קצב נינוח שהיה מטריף ונפלא. "כן, ככה," אמר דראקו, כשהארי השתנק והתפתל, מנסה לגמור. "בדיוק ככה, תראה לי עד כמה אתה רוצה את זה, ואולי אני אתן לך," וזה לא היה אמור לעשות לו את זה, אבל איכשהו בכל זאת…

הארי הלך למשרד כשהוא עדיין סמוק, מרגיש יותר נמרץ, יותר חי. וגם טיפה מבוייש מעצמו, בגלל שעל פניו, היה משהו לא נכון בלקפוץ למיטה עם מאלפוי בשום אופן, ובטח שלא להנות מזה כל כך. אבל בפעם האחרונה שנזדמנה לו, עם מכשפה לגמרי חמודה ונחמדה שהוא פגש בפאב, הוא פשוט הרגיש אשם ורקוב למשך כל האקט. הוא כבר פחות או יותר ידע שלא היתה לו כוונה להמשיך לדייט שני. ולפני זה-- ובכן, הרי הוא לא היה מסוגל להעניק לג'יני את מלוא הזמן ותשומת הלב שהיא רצתה והיתה ראויה לקבל, נכון? לפחות עם מאלפוי, הוא לא יצטרך להרגיש רע על כך שהוא לא הלך להתקשר ביום שאחרי.

פשוט היה כל כך הרבה מה לעשות, וולדמורט אמנם לא היה עוד, אבל כחצי מהחוקים צרי האופקים עדיין היו חייבים ללכת. היו אלף דברים שהצריכו את העשייה שלו, תיקונים, שינויים, ועוד עשרות אלפי מכשולים בדרך. כל כך הרבה תקנות, כולן כביכול למען הגנת הקוסמים, אבל בעצם כלי ברשות בעלי הכוח לשלח את ההילאים כנגד כל מי שסומן על ידם כמטרה. האנשים ששלטו ברשתות הכוח אהבו את הסדר הקיים, והם לא התכוונו לשנות אותו.

והוא לא יכל פשוט להגיד, טוב, אני את החלק שלי עשיתי, עכשיו שכל השאר יקומו ויתנו את הכתף שלהם. הרי הקוסם שהרג את וולדמורט יכל לדחוף אל השינויים הדרושים כפי שאף אחד אחר לא היה מסוגל, הוא יכל לגרום לדברים לנוע קדימה מהר יותר מכל אחד אחר שייאלץ לקחת על עצמו את הסיכון.

וזה לא שהוא היה איזה חָרְפָן נֶפֶשׁ או משהו, הוא רצה לעשות את המלאכה. מלאכה שהיתה אחד הדברים המספקים ביותר שהוא יכול היה לעשות, למרות כל הקשיים שהערימה. הוא גרם לדברים להשתפר ולהפוך לטובים יותר, גרם לעולם הקוסמים לפתוח את שעריו ולהניח לאור להאיר את הפינות החשוכות. רק ש-- ללא ג'יני שתמשוך ותוציא אותו לפסק זמן מדי פעם, הוא בסופו של דבר נשאב פנימה עמוק מדי, כל היום על יד השולחן שלו עד השעות הקטנות, בקושי יוצא מהמשרד. עברו יובלות מאז שהוא יצא אפילו לשבת על כוס קפה עם מישהו, שלא לדבר על סטוץ וזיון כפול… דייט לא נראה כמו ההגדרה הנכונה למה שהוא עשה עם דראקו, אבל זה היה ההכי קרוב שהיה לו בשלוש השנים האחרונות.

מה שכמובן אמר שהנביא היומי יחגוג על זה, אם דראקו באמת היה רציני לגבי הריקודים. 


~








 

הפרק הקודם		הפרק הבא