משולש אהבה

קמתי בבוקר עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים, שיער פרוע, ועור חיוור.

ככה נראיתי מאז שהארי עזב אותי. בשבילה.

ולא, אני לא מדברת על אמבר.

אני מדברת על ג׳יני, ג׳יני וויזלי.

אני לא יכולה להאשים אותו, היא יפה. יותר יפה ממני.

עור בהיר, שיער ג׳ינג׳י בוער גלי וארוך, עיניים גדולות בצבע דבש, 

מעט נמשים מתוקים על האף, והיא מגניבה.

אני לא מצליחה לשנוא אותה. בשום מצב. היא טובה מדי.

נזכרתי ביום שהארי נפרד ממני, ואיך אחרי זה הוא נישק את ג׳יני, והם נראו כל כך מאושרים ביחד....

לא יכולתי לסבול את זה.

טמנתי את פניי בכר וייבבתי.

חברותי באו לנחם אותי, וכרגיל איפרו אותי, סירקו אותי, עודדו אותי, חיבקו אותי, נתנו לי מה ללבוש, ככה שבסוף נראיתי סבבה.

כמו כל בוקר.

ישבתי בכיתה ופיטפטתי עם חברותיי. ככה אני בשיעורים, עליזה. 

לפתע דראקו ניגש לשולחננו. 

בשנה האחרונה דראקו השתפר מאוד.

הוא היה חתיך ביותר, בעל עיניים כסופות, שיער בלונדיני רך, עור בהיר, ולאחרונה גם הבעת הפנים המתנשאת ירדה לו מהפנים.

נעשינו מעט ידידים.

״כן, דראקו?״ שאלתי, קוראת לו בשמו הפרטי.

״טוב, הולי, חשבתי.... אולי תרצי לצאת איתי ביציאה הבאה להוגסמיד?״ שאל בחיוך נבוך.

״אני אשמח!״ חייכתי אליו, כי מאז שהוא השתנה, הרגשתי כמעט.....

טוב, טוב, אני אומר את זה.

אני מאוהבת בדראקו מאלפוי.

אוקיי?

הפרק הקודם		הפרק הבא