משפחות

אליירה חיבקה את ביתה הקטנה, בתחולדה.

״כל הכבוד, מתוקה! אני כל כך שמחה שאת הולכת להוגוורטס!״ אמרה אליה וחייכה.

אליירה הייתה אישה יפה, אבל פחות מביתה, בתחולדה, שהייתה יפהפייה אמיתית:

בתחולדה הייתה בעלת שיער פשתן זהוב וארוך, עיניים כחולות גדולות ועגולות, שתמיד נצצו בהתרגשות,

עור בהיר, לחיים שמנמנות וסמוקות, וגומות חן מתוקות.

היא הייתה קטנה מאוד, יחסית לגילה, אך למרות זאת היא עשתה דברים מאוד מעניינים:

כמו, למשל, כשרצתה שרביט בגיל שנתיים, יצרה לה אחד כזה, אומנם לא אמיתי, אך למרות זאת זה קסם מאוד יוצא דופן.

היא הייתה מוכשרת מאוד.

באותו הרגע אביה הגיע הביתה.

״אבא!״ קפצה עליו בתחולדה הקטנה.

״כן מתוקה?״ חייך אליה טום, אביה.

״קיבלתי את המכתב מהוגוורטס!״ חייכה אליו חיוך מאושר.

״נפלא!״ קרא טום והניף אותה באוויר.

באותו רגע אחותה הקטנה של בתחולדה, ארמילד בת השבע, ירדה במדרגות.

ארמילד הייתה יפהפייה כמו בתחולדה, רק בצורה שונה לגמרי.

עם כמה שבתחולדה הייתה בהירה, כך ארמילד הייתה כהה:

לארמילד היו זוג עיני שוקולד גדולות ונוצצות, שיער מקורזל שגלש עד כתפיה, ותלתלים קטנים עיטרו את מצחה.

עורה היה גם הוא בגוון של שוקולד.

״אבא, אימא? מה קרה?״ שאלה ארמילד בבלבול.

״בתחולדה קיבלה את המכתב מהוגוורטס!״ אמר טום.

״ידעתי את זה.״ אמרה להם ארמילד בשלווה.

״ואיך?״ שאלה אותה בחיוך אליירה.

״שוקולד אמרה לי!״ ציחקקה ארמילד.

שוקולד הייתה הכלבונת של ארמילד.

כל גופה היה בצבע שוקולד, וכך גם עיניה.

״כן, אם כבר מדברים, איפה חלב?״ שאלה בתחולדה.

חלב היה הגור כלבים הקטן של בתחולדה.

הוא נקרא חלב מכיוון שהיה לבן כמו חלב, ואפילו עיניו היו תכולות בהירות מאוד.

באותו רגע חלב זינק על בתחולדה, שירבב את לשונו הקטנה והאדומה מחוץ לפיו, והחל ללקק אותה בהתלהבות.

כולם צחקו.

באותו הלילה נרדמה בתחולדה בהרגשה מאושרת.

ייתכן שהיה זה בגלל שהיא תלך להוגוורטס, אך דעתי האישית היא שהיא הייתה מאושרת בגלל שרוק הכלבים נשטף ממנה.

הפרק הקודם		הפרק הבא