וויקטואר. כן, זאת אני.

נ.מ כללית

וויקטואר התחמקה מטדי, אין ספק.

היא כל הזמן ברחה במהירות ברגע שראתה אותו.

טדי נאנח בפעם המי-יודע-כמה באותו היום.

הוא קם מתחת צל עץ הערבה בו ישב, ופסע לעבר חדר המועדון של גריפינדור.

שם מצא את וויקטואר, יושבת על יד האח ומפטפטת בעליזות עם חברותיה.
״היי וויק!״ קרא אליה טדי בהיסוס, מרגיש שזה כבר לא רעיון טוב כל כך.

היא הסתובבה וכשראתה מי קרא לה סומק ורדרד פרח בלחייה.

״אמ.... כן טד?״ שאלה גם היא בקול מהוסס.

״את מוכנה לבוא איתי לשנייה החוצה?״ שאל טדי.

וויקטואר הנהנה, ויצאה אחריו.

״תקשיבי, וויקטואר-״ החל טדי לומר אך נקטע על ידי וויקטואר.

״טד, תקשיב, אתמול זאת הייתה טעות, היינו באווירה של מסיבה וזה פשוט קרה, ולא הייתה לנשיקה הזאת שום משמעות, נכון?״ שאלה אותו בקול עדין.

טדי הנהן, ליבו נשבר בקרבו.

וויקטואר קמה בזהירות והלכה משם חזרה אל חדר המועדון.

טדי נשאר לשבת תחת העץ ורגשות מרירות וכעס ואכזבה ועצב מילאו אותו.

הוא קפץ לאגם, לא יודע שמה שיראה בארוחת הערב ילקח את זעמו הנורא ביותר.

הפרק הקודם		הפרק הבא