מלחמת הקוסמים השלישית

טדי בהה בילדה ללא ניע. הוא היה עצוב משהיה אי פעם.

הוא לא כל כך זכר מה הוא עושה ברכבת, ולמה. "סלחי לי?" שאל את הילדה.

לפתע הבין שהיא ישר תלך אם ישאל מה הוא עושה פה.

הילדה הביטה בו במבט שואל.

"אממ... רוצה לראות טריק?" הוא נחלץ מזה במהירות.

"ברור!" הילדה חייכה.

טדי חשב על עצמו עם שיער כחול. זה עבד לו, הילדה הביטה בו בהערצה.

"איך עשית זאת?" שאלה. טדי רצה לענות, אך לפתע הרגיש כאבי תופת.

"יש לך ינשוף? אני צריך לכתוב לסנדק שלי מהר!" אמר טדי בקול חנוק מכאב.

"כמובן שתוכל להשתמש בינשוף שלי!" היא הוציאה יד מהחלון, וינשוף שהיה לידה

התיישב על האצבע שהושיטה . הילדה הכניסה את היד,  והניחה אותה על השולחן.

טדי הוציא מתיקו קלף ועט של מוגלגים שקיבל מאבא של הרמיוני, וכתב:

"הארי וג'יני היקרים, אני ברכבת, וברגע ששיניתי את שיערי, סבלתי מכאבים,

אני מרגיש עצוב וממורמר מתמיד. בתקווה שלכם טוב, טד לופין."

טדי שלח את הינשוף עם הפתק, וחזר לשוחח עם הילדה.

"תלמידים חדשים לכאן! תלמידים חדשים לכאן!" נשמעה הקריאה.

טדי ראה כי הקריאה נשמעת מהאגריד. טדי הלך לאיש החביב וחיבק אותו.

בדרך כלל טדי מאד אהב שהאגריד אוכל אצלם. הפעם מצב רוחו לא השתנה.

הוא עלה לסירה עם הילדה ועוד שני ילדים. מסתבר שלילדה קוראים טיילור, הייתה לו הרגשה ששמע את שמה קודם. הוא נזכר שהוא בדרך לבית הספר, ולילד 

האחר בסירה קראו אוליבר. הייתה עוד ילדה גם שקראו לה אמילי.

כהגיעו להוגוורטס, במקום להתלהב כמו כולם, טדי היה במרה שחורה.

אחרי שאחד המורים הסביר להם על הבתים בבית הספר, 

הם הלכו לאולם הגדול, כל תלמידי שנה ראשונה. 

טיילור מויינה לרייבנקלו, גם אוליבר צויין לרייבנקלו.

בעוד שאמילי מויינה לגריפינדור.

כשהגיע השם של טדי, המצנפת הונחה על ראשו.

"אומץ לב, תושייה, טוב לב, שאינך שרוי בו כרגע, חוכמה, אלה תכונות שבהן התברכת בשפע. אני חושבת שאמיין אותך ל...

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא