הרפתקאות לילי והקונדסאים.

נ.מ- ג'יימס:

זה היה וואו! הכל היה בדיוק כמו שתיארו לי. ברכבת, הכרתי ארבעה ילדים נחמדים, אבל אני במיוחד מחבב את סיריוס! הילדה ההיא ברכבת, לילי, הייתה די נחמדה, בדגש על הייתה. איך שהגענו להוגוורטס התחלנו להנות. וכשאני אומר להנות אני מתכוון להשתולל. מסתבר שלילי קפדנית מאוד בשמירה על החוקים. היא ממש שונאת אותנו כי אנחנו יודעים להנות! במחשבה שנייה, אולי זה בגלל שהפכנו את הראש של החברה שלה לדלעת... אבל באמת, שנאה כזאת לא נראתה בהוגוורטס! אבל אז יום אחד קרה משהו.... 

אני וסיריוס היינו בדרך לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל, השיעור היה רגיל לגמרי. הבעיות התחילו בשיעור שיקויים... אני וסיריוס לא הצלחנו בשיקוי ממש מסובך ולילי כן. והיא החליטה לנקום או משהו, וצחקה עלינו שלא הצלחנו. כל הבנות של השנה הראשונה דלוקות או עליי, או על סיריוס, חוץ מלילי. אחרי שהיא צחקה עלינו, התחלתי להרגיש די מוזר, אבל לא נתתי לזה להפריע לי. בארוחת הצהריים סיריוס דיבר אבל לא הקשבתי, הסתכלתי על הילדה הג'ינג'ית עם העיניים הירוקות שישבה כמה כיסאות ממני. סיריוס אמר שאני נראה לא טוב, ושכדאי שאלך למדאם פומפרי. ככה עשיתי, אבל היא אמרה שהכל בסדר אצלי אז חזרתי לחדר המועדון של גריפינדור. שם, כמובן, כל הבנות נצמדו אלי ואל סיריוס, אבל אני הסתכלתי רק על לילי. התחלתי לדאוג שאני מאבד את שפיותי... 

 בערב, נתקלתי בלילי במסדרון. כנראה שאמרתי משהו שלא מצא חן בעיניה כי היא אמרה לי: "לך לעזאזל" והמשיכה בדרכה. חיוך עלה על פני, ופרפור מוזר ביותר של התרגשות  ירד בגבי.

----------------------------------------------------------------------

מצטערת שהפרקים קצרים, אני באמת מנסה. מקווה שאהבתם, תגיבו בבקשה.

הפרק הקודם		הפרק הבא