לא שייכת

התקדמתי במהירות.

כשנכנסתי לחדר ראיתי את פרופסור אור כוכב עומדת ומרצה.

"מ - מצטערת על האיחור," מילמלתי והסמקתי.

היא חייכה אלי בטוב לב, אבל הילדים צחקו עלי.

התיישבתי ליד נימפדורה, או איך שאני קוראת לה: נימי.

הפרופסור הרצתה על חשיבות השיעורים, בלה, בלה, בלה, ואז התחילה לדבר על גילוי הכוח. הזדקפתי בכיסאי בעניין.

"...גילוי הכוח אינו פשוט, אך מכיוון שהוריכם נכנו בכשרנות מדהימים, תוכלו על פי האופי שלהם, להבין מה יתאים לכם - "

"פרופסור?" שאל מיקל והצביע. "מה יקרה," המשיך בקול מפוהק, "אם לחלק מאיתנו אין הורים קוסמים?" הוא הביט בי בלעג.

מילמלתי כמה מילים לא נעימות על מאלפוי וניסיתי לקום, אבל טד דרך על הרגל שלי.

פריקסון וגויל צחקו.

"מה זאת אומרת?" שאלה הפרופסור באטיות.

"זאת אומרת," אמר מיקל, קם על רגליו והתחיל להתקדם אלי, "שיש כאן כאלה בני מוגלגים" - הוא התיז את המילה בלעג, " - שדמם מלוכלך יותר משל רובנו,"

הסתכלתי לכיוון הפרופסור וקיוותי שתתערב, אבל לא נראה שאכפת לה שהתפתחה תיגרה בכיתה.

נעמדתי גם אני. "ויש כאלה," אמרתי וקולי גבה עם כל אות, "שנראים כרגע כמו צנון, ולהם אין את הזכות להתערב." אמרתי בארסיות.

מיקל באמת הסמיק כמו צנון, וכל הכיתה צחקה.

גויל ופריקסון מיהרו לקום על רגליהם, ובעיקבותיהם גם טד ונימפדורה.

"בוצדמית,"מילמל מיקל, ופניהם של חברי נעשו רצינים יותר.

"מאלפוי..." הזהירה נימפדורה.

מאלפוי הביט בה בכעס וסימן משהו לשתי חבריו.

הוא דחף אותי אחורה עם האצבע עד שנפלתי, וטד ונימי הסתערו.

פריקסון וגויל תפסו אותם מקצה הגלימה, והחזיקו אותם באוויר, מפרפרים.

עכשיו הזעם גאה בתוכי. כשפוגעים בי לא כל כך אכפת לי, אבל שפוגעים בחברים שלי? ועוד איך!

"מאלפוי!" שאגתי, ואני לא אתפלא אם אנשים במרחק קילומטר משם שמעו אותי.

מעוצמת ההדף הפילו גויל ופריקסון את חברי.

ניסיתי להתקדם למיקל, אבל פריקסון שמה לי רגל, וגויל ריתק אותי לרצפה.

מאלפוי התקדם עלי בדיוק כמו בערב הקודם, והיתה לי תחושה שהפעם נימפדורה לא תעצור אותו מלעשות את מה שרצה.

הוא הרים אצבע ואש התלקחה בה.

"אני לא זקוק לעזרה כדי לדעת באיזה יסוד אני שולט," 

הוא חייך חיוך מרושע, וקירב ללחי שלי את האש.

צרחתי בכאב. הבשר שעל פני נשרף וצרב, וידעתי מה מאלפוי מנסה לעשות שם, ואכן, ראיתי אותו מתחיל לשרטט את האות ב'.

פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפך!

(תדמיינו עוד הרבה פ' כאלה)

סילון מים אדיר יצא מידי והעיף את מאלפוי וחבריו אחורה.

קמתי ושיפשפתי את הלחי.

הצבעתי עליה, וראו זה פלא! סילון מים קטן נורה מהאמה שלי, ועזר לרפות את הבשר השרוף.

פרופסור אור כוכב חייכה.

"אחת הדרכים הכי טובות לגלות את הכוח שלכם היא תוך תגרה, ואכן שני ילדים כאן גילו את כוחם!"

ואז, בעוד מאלפוי, פריקסון, וגויל עדין נאבקים בזרם המים, היא הרימה את ידי וקראה: "שלום לך נגה גולד! בת מים מהמניין!"

הפרק הקודם		הפרק הבא