משחקי הרעב

כותב: ארבל
הגולש כתב 2 פאנפיקים.

פרק מספר 6 - צפיות: 12765

(2.818) 11 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: משחקי הרעב - זאנר: רומן - שיפ: פיטה וקטניס - פורסם ב: 24.08.2010 - עודכן: 03.09.2012

המלץ!

ID : 1130

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

כשהתעוררתי חשבתי שהכל היה חלום רע.שפיטה עוד רגע יחבק אותי ויצחק עליי שצעקתי מתוך שינה.הסתכלתי סביבי והכל היה נראה שונה פתאום-מלא צבעים ועצים וחיות,במרחק ראיתי אנשים וקראתי להם בקול צרוד.כשהתקרבו ראיתי את גייל אמא ופרים,לא חלמתי לראות אותם...מה הם עושים פה???ואז הבנתי-אני תקועה עדיין בתוך חלום,חלום נוראי מלא מתיקות וצבע ואנשים לא אמיתיים.ופתאום שמעתי כאילו ממרחק "תתעוררי..." שמעתי לחישה "תתעוררי קטניס...אוי אלוהים בבקשה תתעוררי!!" ואז כאילו נשאבתי לתוך מנהרה ראיתי את כל העולם המתוק והמושלם מתרחק ממני והפרצופים המחייכים של גייל אמא ופרים נעלמים. פקחתי עיינים ושאפתי בחדות,הריאות שלי צרבו כאילו לא נשמתי המון זמן.מעליי ראיתי את פרצופו המתוח והמודאג של פיטה "קטניס..."הוא לחש לי "את ערה!!" הוא חיבק אותי ואני אותו,זה מה שהייתי צריכה יותר מהכל "פיטה...מה קרה לי?" שאלתי אותו "הלכנו לחפש אוכל כשפתאום התמוטטת והפסק לנשום" הוא אומר לי וממשיך "ניסיתי הכל ולא הצלחתי להעיר אותך,הייתי כאילו בטרנס" הוא אומר לי "אני לא יודעת מה קרה לי "הודיתי "אולי זה בגלל המתח או בגלל ארס צרעות שאיכשהו הוא נגע בי" אמרתי לו "חלמתי שמתת" אמרתי לו"הרגשתי כמו צל אדם בלעדייך צרחתי ובכיתי לא יכולתי לעזוב אותך" קרסתי הוא תפס אותי לפני שפגעתי בקרקע וחיבק אותי "אני כאן,אנחנו בחיים אין לך מה לדאוג" הוא נדנד אותי שוב,כמו בהתחלה,עד שנרדמתי בזרועותיו. מאותו לילה ישנתי יומיים רצופים שבהם,לצערי,ריתקתי את פיטה למקומו,וכשהתעוררתי הוא מיהר לארגן הכל על מנת שיוכל לצאת לצוד לנו משהו אבל אני התעקשתי לקום ולעזור. אני ימשיך עוד מעט אני פשוט עסוקה כרגע אל תדאגו מעריצי משחקי הרעב-יהיה טוב