סיפורה של נערה

בהמשך הימים מאוד נהנתי אצל הלאבגודים.לונה היא חברה נהדרת-למרות שהיא נורא מוזרה,כמו תמיד-והיא אפילו אמרה לי שאני החברה הכי טובה שהייתה לה אי פעם."באמת,אני רצינית.אני בטוחה שבהווגרטס לא יהיו לי חברים,"היא נאנחה בעצב.
הדיג של הפילימפים הוא מהנה מאוד.הם אוכלים את הפתיון מיד.הם מאוד טיפשים,הפילמפים.הם ג מאוד טעימים(אחרי שאוכלים לועסים אותם 10 פעמים יש לה טעם של המאכל האהוב עליי-סוכרייות מנטה)...
נראה לי שאני בסוף יידבק בכל הדברים שמשפחת לאבגוד מאמינה בהם.מי יודע,אולי אני גם יאמין בשנרוקק פחוס-הקרן...
אתמול הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם לונה.זה קרה בדייג הפלימפים.היא שאלה אותי את זה בפתאומיות כזאת,"באיזה בית את חושבת שאת תהיי?"היא שאלה(אתמול היא עשתה לי הרצעה שלמה על הבתים בהווגרטס ועל דמבלדור-דבר שאני כלל לא צריכה).
האמת,חשבתי על זה.באיזה בית אני רוצה להיות?גריפנדור,הפאלפף,או רייבנקלו(עם אני בסלית'רין-אני יעזוב את בית הספר!!!)?
אישית,אני יודעת שלונה תהיה ברייבנקלו,ואני ממש רוצה להיות איתה...
אבל מצד שני...אני מאוד רוצה להיות בגריפנדור.וזה לא בגלל הארי!!!
הייתה בדילמה רצינית.כלומר,אני יכולה להיות בגריפנדור אבל עדיין להיות חברה של לונה...ואני יכולה פשוט להיות תלמידה נורמלית ברייבנקלו...
בסוף החלטתי מה אני רוצה להגיד,"אני רוצה,לפי מה שאמרת אתמול,או בגריפנדור או ברייבנקלו.אבל גם הפלפאפף לא אכפת לי...אבל עם אני בסלית'רין-אני אורזת הכל ויברח מבית הפר,"אמרתי.
"אני כמוך.לא אכפת לי להיות בהפלפאפף,רייבנקלו,או רייבנקלו-העיקר לא להיות בסלית'רין.את יודעת שזה שאין-לנקוב-בשמו היה בסלית'רין?"היא אמרה בעודה משליכה את החכה לנהר(אתמול היא הסבירה לי על וולדמורט).
"באמת?"עשיתי פני נדהמת.איזה מזל שאני טובה בדרמה..."אוי ואבוי,זה מגביר עוד יותר את השנאה לסלית'רין,את לא חושבת?"
"ברור.תגידי,את מכירה את הוויזלים?"היא שאלה.
וואו.
היא רוצה להגיד לי שאנחנו נלך לבקר את הוויזלים-?
אבל אז נזכרתי שהם גרים רק שני קילומטר משם."לא,אני לא מכירה אותם,"ושוב אני אומרת.איזה מזל שאני שחקנית כל כך טובה...אחרת לא הייתי מצליחה לשכנע את לונה שאני לא מכירה את הוויזלים..."אהה,את לא מכירה אותם?הם ממש נחמדים...הבת הצעירה,ג'יני,מתחילה ללמוד גם.אולי נהיה מין שלישייה כזו!!!"היא התלהבה.
"כמה ילדים הם?"כאילו שלא ידעתי.
"שבעה.שש בנים ובת.את יודעת שהארי פוטר מתארח אצלם?"
המים ששתתי מהבקבוק נתקעו לי בגרון  וסירבו לזרום.שכחתי שהארי אמור להגיע למחילה עם פרד וג'ורג' ורון עם המכונית המעופפת...אולי ממש עכשיו,ברגע זה,הארי מחמיא לרון על הבית...'רון,זה הבית הכי מגניב שראיתי בחיים שלי'
ורון מסמיק בצבע בורדו...וג'יני בורחת לחדרה...
ורק עכשיו שמתי לב כמה אני יודעת.כמה דברים אני יודעת שהם לא יודעים...למשל,שהילדה האדמונית שבורחת לחדרה היא,למעשה,אשתו של הארי פוטר...ויהיו להם שלושה ילדים...
"מה,באמת?"המשכתי בשיחה.(אני יגיד עוד דבר;לונה סיפרה לי הכל-על הארי,על הווגרטס...בעצם,מה שהיא חושבת שאני לא יודעת.)
"באמת.לפעמים אני רואה אותם משחקים קווידיץ'-שתיים על שתיים,פרד וג'ורג'(גם עליהם היא סיפרה-שומעים את הפיצוצים שלהם עד כאן)והארי ורון!זה נראה מדהים!!!את חייבת לראות את זה...אני חושבת שאת תהיי שחקנית קווידיץ' טובה.זה מתאי לך,"היא החמיאה לי.
אולי אני באמת מתאימה?
"בקיצור,אולי נשאל את אבא עם נוכל ללכת להיות עם ג'יני?אני חושבת שממש נמאס לה,עם כל הבנים האלה שם...היא מכירה אותי.אנחנו חברות די טובות.נכיר לה אותך...אני מבטיחה לך שהיא חברהטובה,"היא אמרה.
אבל אני הייתי במקום אחר לגמרי.
אולי אני הולכת לפגוש את ג'יני וויזלי.איזה כיף...ואת הארי ורון...דווקא די חבל שהרמיוני לא שם."בסדר,"אמרתי ללונה.אספנו את ערכת הדיג ופנינו לבית.אדון לאבגוד נחר על הספה.
"אבא?"
אדון לאבגוד קפץ.הוא חייך כשראה שזה אנחנו."כן?"
"אולי תוכל לשלוח מכתב למחילה?אנחנו רוצות ללכת לבקר את ג'יני.תוכל לשלוח?"לונה התיישבה ליד אביה ואני על הכיסא.
אדון לאבגוד אפילו לא אמר בסדר.הוא מיד קם וכתב מכתב חפוז.הינשוף שלה,דרובל,היה ינשוף מאוד יהיר.הוא היה מלא מעצמו ותמיד הושיט את רגלו כאילו הוא איזה ינשוף-נסיך.
דרובל עף מהחלון לכיוון מערב.ראיתי שבעה ארובות מניטוריות שידעתי שהם שייכות למחילה.

כעבור רבע שעה דרובל חזר וברגלו מכתב.לקחתי את המכתב ולונה הקריאה:

ללונה!
אני אשמח לארח אותך!
ואני עוד יותר אשמח עם תביאי את החברה שלך!אני מאוד אשמח להכיר אותה.
ג'יני.
נ.ב.דרובל רעב.הוא כמעט וחיסל את הפודינג שלי!!!

"יופי!בואי נחליף בגדים,אנחנו מסריחות..."אמרה לונה בשמחה.
אני הייתי מאושרת עד הגג.איזה כיף לי...ג'יני רוצה להכיר אותי!
החלפנו בגדים(עם לא הבנתם למה הבגדים מסריחים,זה בגלל הפלימפים.הם ממש מסריחים שהם טריים)והתעתקנו עם אדון לאבגוד למחילה.
הגענו.
המחילה מתוארת בדיוק כמו בספר:ערדליים,תרנגולות,נומים מקפצים,גינה פרועה,בית עם חמש קומות-אותו הדבר כמו בדמיון שלי.
ואז ראיתי דבר מקסים וקסום.
הארי ורון-פרד וג'ורג'-עפו עם מטאטים ושיחקו קווידיץ'.ג'יני הסתכלה על הארי בעיקר במבט מעריץ.
"היי ג'יני!"לונה קראה.ג'יני כאילו התעוררה מתוך חלום ורצה לכיוון שלנו.אדון לאבגוד כבר נעלם.
"היי,לונה!שלום.את הילדה החדשה?"היא שאלה אותי בחיוך.
"כן.תקראי לי בר."
"בר?איזה שם מוזר,"אמרה ג'יני וכיווצה גבות.היא באמת הייתה יפה.כמו שכתוב בספר השביעי.היא פשוט מהממת.
הרביעיה המעופפת(איזה שם המצאתי להם)נחתה לכיווננו.זה היה כמו בסרטים:קודם ג'ורג',פרד,הארי,ורון,שמעד קלות.
הלב כמעט יצא לי מהצלעות מרוב התרגשות.ג'יני הסמיקה שהארי קרץ לה.
"בר,זה הארי,רון,פרד,וגורג',"הסבירה לי ג'יני.פרד הושיט לפתע את ידו ולונה נתנה לו כיף.
הארי לחץ את ידי,וגם רון ופרד.רק גורג' הסתכל עליי כאילו אני איזה אל קדוש שנפל מהשמיים(הכוונה היא שהוא הסתכל עליי במבט מרותק.).
לרגע אחד הבטתי בעינייו.
וואו.
הרגשתי איך הלב יוצא לי מהצלעות-סוף סוף-וחוגג...
לא האמנתי שאני מסתכלת לג'ורג וויזלי בעיניים.
ואז-זה היה חייב להיות מתועד בהיסטוריית פרד וג'ורג-ג'ורג השפיל את מבטו והסמיק.ממש הסמיק.מכל הלב.
חייכתי לעבר הארי,והצגתי את עצמי בפני החמישה(כולל גם את ג'יני).סיפרתי שאני באה מישראל,ואני יודעת אנגלית טוב בגלל שאני דוברת אנגלית...
שעה ישבנו שם והסברתי להם.לונה,שידעה את כל הסיפור,שיחקה עם הנומים תופסת.כשסיימתי השתררה שתיקה.ואז רון מלמל:"כמה חבל שהרמיוני לא פה...זאת חברה שלי ושל הארי,"הוא אמר בקול מעט יותר רם כשהראיתי פנים של לא מבינה,למרות שהבנתי מאוד מי זאת.אולי יותר מהם אפילו.נכנסנו לבית.המטבח היה בדיוק כמו בספרים."שלום,לונה חמודה...את הילדה החדשה?"גברת וויזלי השמנמנה לחצה את ידי.
"איך קוראים לך?"
"בר הירש.באתי מישראל."אמרתי בחיוך.גברת וויזלי עשתה פרצוף של התפעלות."ישראל?שמעתי שעוברת עליהם תקופה קשה,המסכנים..."היא נאנחה.
ג'יני הובילה אותי ואת לונה לחדרה.החדר היה מאוורר ונעים.קטן ומואר.
שיחקנו שעות טאקי מתפוצץ.

תגובות!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא