קוסמת בטעות

כן, אני יודעת שזה לא אמין.

הפאנפיק והפרק מוקדש לכולכםםםןןן!

אני אוסיף פירוט לכל מי שהגיב, תודה לכם!

Harrypotter111

ג׳ני כהן

ספירקופ

Her grainjer

אלבוס דמבלדור10

---------

אליסי גררה אותי יחד עם קהל התלמידים הגדול אל תוך אולם ענקי. התקרה שלו, כמו שהיא סיפרה לי ברכבת, היתה מתחלפת בעזרת קסם. כעת, היא היתה גבוהה מאוד, ונברשות לבנות צהבהבות נתלו ממנה, כל אחת בערך בגובהי.
על הרצפה, היו 4 שולחנות ארוכים, רובם כבר מלאים בתלמידים. כל אחד מהשולחנות היה צבוע בצבעים אחרים - והנחתי שאלו הבתים, עליהם סיפרה לי אליסי. היא אמרה, שכל המשפחה שלה ברייבנקלו, וכנראה גם היא תגיע לשם. האדום זהב לגריפינדור, כחול כסוף לרייבנקלו, שחור זהב (?) להפלפאף, וירוק כסוף (?) לסלית׳רין.
עדיין לא ידעתי איך אני עומדת להתמיין, אבל פשוט ניסיתי לעמוד מאחורה ולקוות לטוב.
אישה חמורת סבר עם משקפיים, ששערה האפור האסוף הזכיר לי את ליידי סירה, החזיקה מגילת קלף, ודיברה אלינו.
"כעת, תלמידי שנה ראשונה, המיון יחל"
ואז היא לא אמרה כלום.
כולם חיכו בציפיה למשהו, ואז אני נזכרתי.
שיר מצנפת המיון.
המצנפת פתחה את פיה, או יותר נכון, את קפליה, והחלה לשיר:

"אי שם, לפני כמה מאות שנים,
ארבעה קוסמים אל האופק פונים.
ביחד היה להם חזון גדול,
בית ספר לקוסמים בו יוכלו ללמוד הכל.

הלגה הפלפאף היתה ידועה בטוב ליבה,
וקיבלה לבית הספר כל תלמיד שבא.
רוונה רייבנקלו הייתה יותר בררנית,
והכניסה כל מי שהפגין חוכמה סקרנית.

גודריק גריפינדור קיבל אחד מחמישה,
מי שהפגין אומץ נתן לו גודריק גישה.
וסלזאר סלית׳רין היה הבררן מכולם,
והכניס את השאפתנים שהשמיעו את קולם.

מסיבות אלו רבו הרביעייה המופלאה,
והם נפרדו לפני ששנה רביעית לבית הספר מלאה.
ואז חזר גודריק עם רעיון שהיה טוב לעיתים,
ואמר "נחלק את בית הספר לארבעה בתים".

וכך היה, ואותי גריפינדור יצר,
ותהליך המיון נהפך יותר קצר."

צחקתי. גם אליסי צחקה איתי.
"ועל זה היא עבדה כל השנה!" אמרה אליסי.
תלמידת שנה ראשונה אחרת הביטה בנו במבט ספק כעוס ספק עצוב.
"בדיוק!" היא אמרה.
אליסי גלגלה עיניים, וחזרה להסתכל על מגקונגל, שהחלה את הקראת השמות למיון.
"גונטר, צ׳ארלי!" נערה צנומה עם שתי צמות בלונדיניות עלתה אל הבמה. המצנפת נגעה בראשה בערך עשירית השניה לפני שהכריזה בפני כל האולם:
"הפלפאף!"
תשואות עלו מכל האולם, הרמות ביותר מבין הפלפאף.
"בלקווד, ראיין!" נער עם שיער שחור מפוזר ומשקפיים עם מסגרת כחולה עלה אל הבמה בבישנות. האולם כולו חיכה במתח כשמצנפת המיון לא אמרה דבר. היה נראה כאילו הוא ממש מתאמץ, עד שלבסוף נשמעה הצעקה:
"גרי-פינ-דוררר!"
תשואות בית גריפינדור היו גדולות עוד יותר ממקודם, וראיין מיהר להתיישב בשולחן הצבוע באדום-זהב.
המיון נהפך משעמם מאוד. הפסקתי להקשיב בשלב מסוים, עד שלבסוף, שמעתי את מגקונגל מכריזה:
"דורנר, אליסיה!"
אליסי הביטה בי בפחד, בהלה וגם שמחה. כאילו היא לא היתה בטוחה שיקראו בשמה. אבל קראו בשמה. אני אפילו לא הייתי אמורה להיות שם.
חיבקתי אותה ואמרתי לה להיות חזקה. היא הנהנה, ועלתה אל הבמה.
וכצפוי, לא חלפו כמה שניות ומצנפת המיון צעקה בקול גדול:
"רייבנקלו!"
אליסי חייכה אל האולם המריע בבישנות, ומיהרה להתיישב בשולחן המכוסה בצבעי כחול - כסוף.
אחריה עלה נער בשם לואיס ג׳ספר, שהתמיין גם הוא לרייבנקלו. אליסי הביטה בי, מחכה שיקראו בשמי.
מה, שלא יקרה.
נשארתי שם אחרונה, ואליסי הסתכלה עלי בבלבול. אך לפתע, כמו נס, מגקונגל הכריזה:
"ריילנד, אסטינה"
זו בטח ילדה שלא הגיעה! זו ההזדמנות שלי, אני אגיד שזו טעות ברישום!
התקרבתי אל הבמה, ואמרתי לה ששמי אסטן וזו כנראה טעות. את שם משפחתי, לא ידעתי, כי הוריי נפטרו כשהייתי בת שנתיים.
היא הסתכלה עלי במבט מוזר, אך בסופו של דבר סימנה לי לעלות אל הבמה.
אליסי חייכה אלי וזקפה אגודל לתנועת לייק.
חייכתי בחזרה.
מצנפת המיון הונחה על ראשי, ודיברה אלי דרך מחשבותיי, מה שהרגיש מוזר למדי.
אסטן, אסטן מה?
ידעתי שאין טעם לשקר לה.
אני לא יודעת.
מוגלגית, הא? איך הגעת לפה?
אני חייבת תשובות. בבקשה, תני לי להיכנס.
אני לא יכולה, את לא קוסמת!
בבקשה! את יכולה לראות בתוך הראש שלי מה קורה!
כן... נבואת האחת, מה?
לא היה לי מושג על מה היא מדברת.
מה? נו, בבקשה! אני חייבת להבין את החלום שלי!
אה הא. יש לך קשר לעולם שלנו.
אם הייתי קוסמת, לאן היית ממיינת אותי?
רייבנקלו.
את יכןלה להגיד את זה בקול? אני לא שומעת.
"רייבנקלו!"
צחקתי בראשי. מגקונגל הורידה מראשי את המצנפת, ומיהרתי להתיישב ליד חברי הבית החדש שלי.
----
סליחה אני יודעת שזה לא אמין, אבל לא היה לי רעיון טוב יותר.

הפרק הקודם		הפרק הבא