הארי פוטר, מציאות או דמיון?

מצטער שקצר. אני מקווה שתאהבו.

~~~~~~~~~~~~

"גריפינדור!!!"

הרגשתי מין תחושה כזאת, שאני לא יודע להסביר.

ממש כמו הארי פוטר!

הלכתי לכיוון שולחן גריפינדור, מלווה במחיאות כפיים סוערות, וחיפשתי מקום פנוי.

מצאתי אחד, והתיישבתי.

לידי ישב ילד אחר בגילי. לחצנו ידיים "היי, אני ג'רי"- "היי ג'רי, אני ג'קוב"

ג'קוב היה נראה נחמד מאוד.

המשכתי להקשיב למיונים.

הנה תורו של הנרי. הוא ניגש אל המצנפת, שמים לו אותה על הראש, היא חושבת, מברברת משהו ו... הלוואי גריפינדור, הלוואי גריפינדור!!!
 "רייבנקלו!"

אני רואה את הנרי, הוא מסתכל עלי, יש בו משהו מבואס. אני מבין אותו. כל אחד כמעט, שקרא הארי פוטר, היה רוצה להתמיין לגריפינדור. ובטח הנרי! הרי הוא התיידד איתי, ואני בגריפינדור!

 "שקט בבקשה."

המנהל קם להגיד את דברו.

 "ברוכים הבאים לעוד שנה בהוגוורטס!"

אני חייב להגיד שהינשוף הזה שעל ה... דבר הזה, שהמנהל עומד מאחוריו ומדבר, הרבה יותר יפה ומרשים במציאות מבתיאור בספרים. בינתיים הכל כזה קול!

 "...הסעודה מתחילה"

זה היה אחד הדברים האדירים! השולחן התמלא אוכל. ועוד איזה אוכל! טרפתי חצי טון עוף, ומאתיים קילו תפוחי אדמה, ועוד היה בא לי על הקינוח. אבל ברור שלא יצאתי רעב.

במהלך הסעודה, דיברתי עם ג'קוב. הוא נחמד ליגה! וחכם! אני מקווה שאני אהיה איתו בחדר.

 "תגיד ג'קוב. אתה בן מוגלגים?"

 "לא. למה?"

 "אם לא, אז אולי אתה יכול להגיד לי. הסיפור על הארי פוטר, היה או לא?"

~~~~~~~~~~~~~

תגיבו

הפרק הקודם		הפרק הבא