וילכו פרד וג'ורג'

תודה רבה רבה רבה לריקטו סמפרה שמאוד עזר לי עם הפרק. רוב תודות!!!!!!

והנה בחצות הלילה, ויקומו התאומים האדמוניים לעבודת תעלוליהם. ויוציאו מחבואם את מפת הקונדסאים אשר להם ויתכננו מעלליהם.
ויבינו, לדאבונם (תודה ריקטו) כי אינם יכולים לבצע אף לא אחד מזממיהם יען כי חסרים להם חומרים. ויעשו סיפרת מלאי ויגלו כי אזלו ציפורני היעלים ומקורי הצפרדעים, וכי אינם יכולים להכין את שיקוי העיניים הקריפיות אשר חשקה נפשם בו.
וישח פרד ויאמר "ובשביל מה נועדה מפה זו אם לא לשרתינו במעללינו"?
ויגלגל ג'ורג' עיניו ויבקש "התואל לדבר בפשטות כדי שאוכל להבין"?
"מתכוון אנוכי כי בעזרת מפתינו הגאונה נלכה אל העיירה, הוגסמיד וניקח את מצרכינו החשובים, בלא לחכות ליציאה הבאה".
"יפה דיברת אחי" אמור אמר פרד. וכבר שינסו השניים מותניהם ויקחו שרביטיהם ויתעטפו בגלימותיהם ויצאו אל המסע ממגדל גריפנדור אשר בטירה אל הוגסמיד העיירה.
וימהרו בקומה שפופה אל המסדרונות ויציצו במפתם שמא פילץ', סהרורי הוא, ויגלם. ויפן כה וכה, במפתם, ויראו כי אין איש. ויעצרו מול פסל דמות מכשפה וימלמלו "ויסנדיום". ותסוב המכשפה על צירה ותתגלה בפניהם מערה.
ויהלכו, איש שרביטו על ירכו במערה, ויתקדמו במהירות.
ויזעף ג'ורג' את פניו ויאמר אל אחיו בלחישה "הברחת וגם הרעשת"?
ויען פרד ויאמר בלחישה אף הוא "אל נא תמהר לחשוד, איני מקים ולו רעש אחד קטן".
"אז מה הוא זה היוצר רעש זה"? ויסתובב ג'ורג' לאחוריו ויפלוט צווחה מקפיאת דם כשראה זוג פנסים נדלקים בקצה המרוחק.
וישלפו השניים שרביטיהם ונופפו וימלמלו והנה אור נדלק בקצוותיהם ויאר המנהרה. והנה, בקצה המרוחק עומדת לה מכונית חבוטה וכחולה ותחל נסוע אליהם במהירות.
ויחלפו השניים מבטים. "הנרוץ"? שאל פרד. "נרוץ" ענה ג'ורג', והשניים סבים לאחוריהם, ויתחלו לנוס בצווחות ובשאגות רמות, יען כי גבר פחדם עליהם.
ותרדוף אותם המכונית ותשמע קולות איומים ונוראים.
ויעודד פרד את אחיו אשר התנשם בחוזקה ויאמר "אל תחדל מריצתך". וימשכו השניים במנוסתם ויגעו אל מחסן הדובשנירה, ויפתחו הבלטה, ויכנסו ויסגרו במהירות על חזית המכונית.
ויפרצו השניים בצחוק משחרר, יאחזו בביטנם, ויתפקעו ברוב צחוקם.
"בו"!
ויפלו פרד וג'ורג' לרצפה בבהלה ויראו כי מעליהם עומדת רוח של אדם, צורה לבנה ומפחידה. ויצרחו השניים במקהלה. ויהיה פרד אחראי על קול ראשון וג'ורג' על קול שני, ויצרו הרמונית צרחות נפלאה.
וילחש פרד אל אחיו בחושבו כי הנה, כבר מתים הם "המוות יפריד ביני ובינך" ויאחזו השניים ידיהם לבילתי פרד ויעצמו עיניהם לקראת הבאות.
ויפן פרד ויאמר "אדוני. אם נא מצאתי חן בעיניך, אל נא יחר אפך באבדיך. כי תמימים אנו!"
ויתפלל ג'ורג' ויאמר "וכיתתו קסמיהם לאתים, שרביטיהם למזמרות"
ויוסף פרד ויאמר "לא ישא גוי אל גוי קסם, לא ילמדו עוד מלחמה"
והנה, לתדהמתם ותחל הדמות הלבנה לגחח ברישעות כגון "מוחעחע" וכהנה. ויפקחו התאומים עיניהם בפתאומיות ויקפצו על רגליהם בהבינם כי דמות זו, משטה היא בהם שטו וחזור.
וישלח ג'ורג' ידו וימשך מעל הדמות הלבנה את לבושה ויגלה כי זהו סדין לבן. ומתחת לסדין לא אחר מאשר בן הבליעל- דראקו מאלפוי.
ויצעק פרד "חמור"
ויחרה אחריו ג'ורג' "חמור חמורותיים"
ויאמר פרד בקול זועם "צורר התלמידים".
ויען ג'ורג' "עוכר תעלולים".
"סיתמו פיכם" שאוג שאג דראקו "לא רק לכם ניתנה הרשות לשטות באחרים. הרגישו על בשרכם מה אחרים מרגישים אף הם עם תעלוליכם".

נ.ב- מי שיתעמק בפרק יוכל למצוא פה רמז לסיור הווירטואלי ;)

הפרק הקודם