״אני לילי!״/״אני ג׳יני!״

״אני מבין.״ אמר דמבלדור בהרהור, בעוד ג׳יני יושבת מולו בכיסא לחוצה.

ארבעת הבנים התפרצו אל המשרד.

״היינו חייבים לפוצץ את הגרגויל, הוא לא הסכים לתת לנו את הסיסמה.״ התנשף סיריוס.

״יכולתם פשוט לשים לב לשלט שאמר: סיסמה; עוגיות לוטוס.״ אמר דמבלדור, מרים גבה.

״הו.״ הסמיק ג׳יימס, ורמוס צחק.

״דבילים.״ מילמלה ג׳יני.

״מה?״ שאל סיריוס בעלבון.

״אוף, תודה בזה, הייתם פתטיים.״ צחקה ג׳יני, ביטחונה חוזר אליה בשל דיבורה עם דמבלדור.

׳הצחוק שלה חמוד׳, חשב סיריוס.

״מה פתאום? לדעתי אני הייתי מדהים.״ אמר סיריוס באבירות, הפשיל את שרוול חולצתו, והראה את שריריו.

ג׳יני ניסתה לעצור את הצחוק, אך לא הצליחה, והתמוטטה על הרצפה בצחקוקים אילמים, רועדת כולה מצחוק.

״אאוץ׳.״ עיווה סיריוס את פניו כנעלב.

לפתע ג׳יני נזכרה איפה היא נמצאת ונעמדה במבוכה.

״אדוני המנהל, הבנת את המצב?״ שאלה ג׳יני שאלה קצת יהירה, שיהירותה הופגה למשמע הטון הנואש של דבריה.

״הבנתי. נכון לעכשיו עד שנמצא דרך להחזיר אותך, תיאלצי להשתלב בבית הספר.״ אמר דמבלדור.

״את תלוני במגורי הבנות בגריפינדור, יחד עם העלמה טומפסון, העלמה סניסטה, והעלמה דפיני.״ אמר, מסדר את משקפיו על אפו.

ג׳יני הנהנה, ואספה את שיערה לקוקו גבוה עם גומייה שמצאה על פרק כף ידה.

קווצות שיער אדומות החליקו אל פניה, וסיריוס מצא את עצמו בוהה בה.

היא תקעה בו מבט תוהה ומעט לעגני כשתפסה אותו בוהה בה.

היא לא הבינה מה סיריוס רוצה, בתור אחת שהכירה אותו כשהיה מבוגר, סיריוס הזה היה מעט פתטי.

הוא ניער את שיערו השחור והבזיק לעברה חיוך פלרטטני שגרם לה לצחקק.

״רגע, אז פרופסור, לספר להם, או לא?״ הצביעה ג׳יני בסנטרה על הקונדסאים.

״ההחלטה שלך, אני ממליץ שכן. אבל כמובן, את החלק עם ה׳עכבר׳,״ אמר דמבלדור ברמיזה, ״תספרי לחוד.״

ג׳יני הנהנה, ויצאה מהחדר, יחד עם הקונדסאים.

״פיטר,״ פנתה אל הנמוך שבחבורה, ורטט גועל עבר בה מהמחשבה על אוכל המוות הזה.

״אולי תלך להביא לנו קצת נשנושים מהמטבח?״ שאלה בחיוך מתוק ומזויף לחלוטין.

פיטר הנהן בשמחה ורץ למטבחים.

״למה עשית את זה? עכשיו הוא יתקע שם שעות.״ התלונן ג׳יימס.

״בדיוק.״ אמרה ג׳יני, כולם תוקעים בה מבטים מבולבלים.

היא הסבירה להם את הכל בקיצור נמרץ.

הם הביטו אחד בשני.

״אז... את מהעתיד?״ שאל רמוס בקול חלוש.

״ואני אלך לאזקבאן?״ שאל סיריוס בזעזוע.

״ואני... אני אמות?״ שאל ג׳יימס בלחש, מפוחד.

״וכל זה באשמת פיטר?!״ שאג סיריוס.

״היי, תירגע.״ נזפה בו ג׳יני.

״רגע. לילי תהיה אשתי?״ שאל ג׳יימס בתדהמה.

לנוכח המצב שבו היה שרוי, עשה רק ריקוד ניצחון קטן.

״כן, כן, כן, כן, וכן.״ הנהנה ג׳יני באדישות.

פיטר חזר.

״היי, חברים!״ אמר בעליזות, נושא מגש מלא כל טוב.

כולם פנו להביט בו.

״תודה, פיטר.״ אמרה ג׳יני במתיקות, ומעתה מבט מזהיר בכולם שהחזיר להם את עשתונותיהם.

״היי.״ אמרו, משתדלים להעלות חיוכים על פניהם.

מזל שפיטר מעולם לא היה חכם במיוחד.

ואז הם ראו נערה חיוורת ובלונדינית רצה אליהם.

״לונה??״ שאלה ג׳יני בתדהמה.

הפרק הקודם		הפרק הבא