המחלקה הקסומה

דראקו ישב על מיטתו החדשה , טוב ... אולי חדשה זה לא המונח הנכון לתיאור המיטה .

זו הייתה המיטה הירוקה , מיטת יחד שמסגרת המתכת צבועה בירוק בהיר , מחריד למדי לטעמו של דראקו , דראקו אהב כחול , למרות שכל העולם היה בטוח ששחור וירוק כהה ומטאלי הם הצבעים האהובים על דראקו .

אך הם טעו , דראקו אהב את הצבע כחול . זה הרגיע אותו .

תמי האחות כבר הלכה לעיסוקיה ודראקו נשאר יושב ללא מעש .

הוא לא סידר את בגדיו בארון ולא הוציא את ספריו מהמזוודה . הוא פשוט ישב שם , נותן לעצמו לשקוע במחשבות שאינן מצליחות לתפוס את גודל הבעיה שבא הוא נמצא .

“שלום” נשמע קול שהקפיץ את דראקו , דראקו הרים מבטו לרגע קצר .

מול דראקו עמד נער צעיר , שיערו שחור אך לא קצר ביותר , עינייו היו גדולות , מלוכסנות במקצת , בצבע כחול כהה , כמו ים סוער, בדיוק הצבע  שדראקו כל כך אהב .

קולו של הנער היה גבוה במקצת , הוא היה לא גבוה במיוחד ורזה , מאוד מאוד רזה .

דראקו פשוט הסתכל עליו .

“ אני אלודי “ אמר הנער , מנסה ליצור קשר עם דראקו .

“אלודי ? , מה אתה בת ? “ אמר דראקו בגיחוך , הוא לא רצה לתת לאף אחד את המחשבה שהוא יהיה חבר שלהם

אלודי הסתכל עליו במבט נעלב קצת , אך לא נראה לעין כמעט , למעט דראקו , שקרא פרצופים כמו שקרא את כל ספרי “פייפר דאון” מאת טרנט אדמס , סדרת הספרים האהובה על דראקו .

“למען האמת , כן , אני בת “ אמרה אלודי והסתובבה למיטתה שהייתה בצבע אדום , זו שבמקביל לדראקו .

רק אז הבחין דראקו באוזניה של אלודי , הן היו כמו של שדון .

“אז אתה- אירי ? שדון כזה ? “ שאל דראקו בחיוך מרושע , בדרך כלל דראקו לא היה צוחק על מין של אף אדם , או את בחירתו , אך דראקו לא רצה להיות מתחשב , שלא יחשבו שהוא חלש .

או למעשה , שדראקו עצמו לא יחשוב שהוא חלש .

אוזניה של אלודי נהפכו לאדומות במקצת , היא הסתובבה במהירות , מבט כועס על פנייה

“אני לא אירית , מה אתה  גזען ? אני אלפית, לא שאתה תבין , מנורת'מברלנד , ופעם האחרונה , אני אישה , אלפית

לאיית לך ?” אמרה אלודי בכעס , ידייה היו קפוצות . היא נשמה עמוק , נעמדה זקוף ויצאה מהחדר במהירות .

דראקו נשאר יושב במיטתו , הוא הרגיש רע , דבר שלא הרבה ידעו , גם בהוגוורטס הוא התנהג כך אבל , דראקו שנא שהוא היה כל כך רע אל אחרים , הוא לא ידע למה הוא חייב להיות כל כך רע

אבל הוא הרגיש שאם , במקרה הוא יהיה נחמד לאחרים . דברים רעים יקרו , וזה הספיק לו .

דראקו יצא מן החדר והחל להסתובב למחלקה , אלודי כבר לא הייתה שם , אלא בתוך תחנת האחים , היא דיברה עם מרטין , היא בכתה .
עד מהרה הוא הרגיש את מבטה עליו , הוא נכנס חזרה אל חדרו במהירות וסגר את הדלת , נשען על הדלת

מקווה להעלם מהמקום הזה .

 טוב אז , זה הפרק , די משעמם אבל אני מבטיחה לנסות להעלות יותר 3> אוהבת אתכם ומקווה שאתם תאהבו את הפרק 

ת"ב??

הפרק הקודם		הפרק הבא