פרסי ג'קסון וגנב הקלשון

*תתעלמו מהפרק האחרון

 אחרי סיור קצר במחנה עם אנבת' לא ידעתי, כשנכנסתי לבניין המרכזי, החיים שלי יתחילו להסתבך יותר ויותר. לא ידעתי שיהיה לי סכנות, חוויות, ואפילו דברים מוזרים בדרך. אז ככה: שנכנסתי לחדר, ראיתי מישהו עם חולצה מנומרת, את גרובר ואת מר ברונר. הם עמדו ושיחקו בקלפים שם, וגרובר שאל בביישנות"מר ד'... אפשר אולי את הפחית שלך?" מר ד' אמר בהיסח דעת" אה?, כן." וגרובר התחיל לנשנש אותה בלחץ. מר ד' פנה אליי ואמר" אתה מאחר, פגסון." אמרתי לו" זה ג'קסון." אז הוא אמר" אוקיי, יוהנסון." וויתרתי ועמדתי בצד. אחרי שהם סיימו את המשחק מר ד' אמר" אז, גנבת את הקלשון, אה?" לא הבנתי. חשבתי במוחי שהתכוון לקלשון של פוסידון, אבל אמרתי" זה לא נכון! איזה קלשון? אני בסך הכול ילד!

פוסידון מטורף!" גרובר אמר" אהם... פרסי, אנחנו לא משתמשים במילת ה-מ על אדון הים..." הנהנתי. מר ברונר, או כירון, אמר לי" נכון, אך אל הים גאה מידיי לגלות שטעה, אז מה יותר טוב מלצאת למסע חיפושים?" אבל עצרתי אותו ואמרתי" אבל אני אפילו לא יודע מי אבא שלי!" והוא אמר" את זה, עוד נברר...."

חמישה ימים אחר כך 

הגיע היום של תפוס ת'דגל. אני הייתי בקבוצה עם אנבת', לוק, ועוד כמה ביתנים. לוק היה ממש נחמד אליי, אז חשבתי שננצח. אנבת' הביאה לי נשק וקסדה ואמרה לי להיות ליד העצים, באגרוף זאוס. ואז, אחרי כמה דקות ששוטטתי שם, ראיתי ילדים מביתן ארס הגיעו אליי, ומבניהם קלאריס, היא אמרה, כע, ברור שאתה משולשת הגדולים!" היא והחברים שלה פרצו בצחוק והסתערו.  טיפסתי על אגרןף זאוס אבל אחד מהביתן תפס את הרגל שלי והפיל אותי, הקסדה שלי עפה. קלאריס הרימה אותי וחבטה בי עם החנית, הרגשתי חום וקור בו זמנית, ואמרתי בקושי" אסור להטיל מום." והיא ענתה" אופס." והתכוננה לחבוט בי עוד פעם. אבל אז, משהו השתנה, הרגשתי אוויר חם וקר וברקים במרחק. שאגתי ולקחתי את החרב שלי, חבטתי בשניים עם הצד השטוח של החרב והסתערתי על השלישי, עשיתי מעיין תנועת ברייקדאנס על הרצפה והעפתי אותו, וחבטתי בו עם האגרוף שלי. קלאריס חבטה בי מאחורה שלא שמתי לב ונפלתי. היא ציחקקה ואמרה" זה הסוף ש'ך, ג'קסון!:

אמרתי" לע, לא היום" וקמתי, בעטתי בה, היא כמעט נפלה והתנגשתי בה במכוון. אנבת' התגשמה לידי, ואמרה" לא רע, בן גיבורים." כעסתי, אמרתי לה" את שלחת אותי כי ידעת שהם יבואו אחרי!" והיא משכה בכתפייה ואמרה" לאתנה תמיד יש תוכנית." הלכתי, ואז ראיתי מהמרחק משהו גדול מתקרב אליי, והוא הסתער.

כותב:היי! כל הלע הזה בכוונה, רק שתדעו, מצטער שאני לא מעלה, פשוט אין לי כ"כ זמן, אבל אני מקווה שנהניתם!

הפרק הקודם		הפרק הבא