ג'יימס סיריוס פוטר;שנה רביעית

פרק 6- שבט הוויזלים ואמבטיית המדריכים
השבוע הראשון עבר במהירות, וג'יימס, שטבע בערמות של שיעורי בית כמו כל תחילת שנה, מצא את עצמו יושב בחדר המועדון ומדבר עם ג'וליאן תוך כדי כתיבת מכתב שגרתי להוריו (בשנה שעברה הוא הרגיש גדול מספיק כדי להיגמל משלושה מכתבים בשבוע (טוב, נו, גם כי הוא לא רצה שאלי ידע מהסיפור בטעות), אבל ג'יני הכריחה אותו לכתוב לפחות מכתב שבועי), והגנבת מבטים חטופים בשרלוט וחברותיה הרכלניות שישבו מולו וצחקקו. מלבד העומס הלימודי התווסף השנה גם המתח המיני. הם היו בתחילת שנה רביעית, גיל מבוגר לכל הדעות שהם היו מוכנים להחשיב, כדי להתחיל לשים לב מין למשנהו, והם בהחלט עשו זאת.
זה התבטא בעיקר בבנות ששמו דגש על הופעותיהן, והגיעו לכל ארוחת בוקר עם תכשיטים ותסרוקות "כאילו שהן הולכות לנשף", כהגדרתו של ג'יימס המגחך, אבל גם הבנים לא טמנו ידם בצלחת, ודאגו להראות נוכחות. ג'יימס ליגלג עליהם עם חבריו, אך בתוך תוכו הוא ידע שלא ירחק היום והוא גם יצטרף למעגל האהבה.
התמונה זזה, ואל החדר נכנסו דומיניק ולואיס וויזלי בצעד נמרץ, תוך שהם שקועים עמוקות בוויכוח סוער. ידיה של דומיניק נעו בהתלהבות, ולואיס ענה לה משהו בצורה נחרצת לא פחות, ידיו תחובות עמוק בכיסי מכנסי הג'ינס שלו. כשהם עברו לידו ג'יימס הבין שהוויכוח נסוב על אודותיהם. דומיניק היתה מדריכה ראשית, והיא טענה שלואיס ממיט קלון על הפירמה המשפחתית ולא מבין שהוא משמש דוגמה לתלמידים הצעירים כשהוא מסתובב בלי תלבושת. לואיס גנח אל ג'יימס "הפוצית הקטנה תפסה אותי מסתובב בלי תלבושת. לעזאזל! אני בסוף שבוע. מה זה קשור שאני מדריך?!" הוא נבח לעבר דומיניק, שנראתה בטוחה מאוד בעצמה ולא נרתעה. לואיס היה בשנתו החמישית, והיה בחור נאה במיוחד. היו לו העיניים הכחולות המהפנטות של אימו, שיער שטני בהיר עם גוון בלונדיני-ג'ינג'י יחודי, ותווי הפנים המרשימים של אביו. הוא היה מוכשר מאוד, והצטיין בלימודים בלי טיפת מאמץ, אך היה לו כישרון גדול לא פחות להסתבך בצרות. באופן בלתי מוסבר הוא מונה למדריך, ונראה היה שהמינוי עומד לו כמו עצם בגרון. דומיניק לעומתו הייתה שונה לגמרי. לא רק במראה (היה לה שיער ג'ינג'י חלק, והיא לא עברה את המטר שישים וחמש), אלא בעיקר באופייה. היא הייתה חרוצה ומשקיענית, ומעולם היא לא ריצתה ריתוק אחד. המדריך הראשי שהיה מבית רייבנקלו היה חבר שלה כבר חצי שנה, אבל המחווה הרומנטית ביותר שהם עשו מול התלמידים היתה לנופף אחד לשניה בנימוס. היא הייתה צייתנית, ונראה היה שכל מחשבה על הפרת חוקים מוציאה אותה מדעתה, ולג'יימס היה חשד מבוסס שהיא פיתחה תחביב לתפוס את אחיה מפר אותם ולנזוף בו.
"איך אתה מדבר! באמת, לואיס. יש לך אחריות! תלמידים מסתכלים עלייך ואתה מהווה דוגמה בשבילם לאיך צריך להתנהג-" לואיס קטע אותה בגיחוך עצל "אולי את הסתכלת ככה על המדריכים. אני ראיתי בהם מטרד שצריך לסלק, וכל תלמיד שלא השתבש מעודף לימודים חושב ככה" "זו בדיוק הסיבה שאתה נראה ככה" שיסעה אותו דומיניק, קולה מתקרב לצרחה "עם כזה חינוך קלוקל ודעות כאלה מעוותות-" "הפסדתי משהו?" שאלה רוקסן, שבדיוק ירדה ממגורי הבנות. ג'יימס נאנח, "לא, כרגיל. קולנוע בחינם. יש לך פופקורן?" דומיניק הפסיקה להתווכח ופנתה אל ג'יימס בפליאה; "קולנוע? מה פירוש?" "הנה, דעות מעוותות. את חשבת שחקר לחשים עתיקים יותר חשוב מחקר המוגלגים, והנה לך!" לואיס צעק בהתנצחות. "אני לקחתי וחקר המוגלגים, שהם שני המקצועות הכי שימושיים פה, ולא חשבתי איך להתחנף למורים שלי, ומתברר שצדקתי!" דומיניק האדימה "אני לא מתחנפת למורים שלי. אתה סתם עצבני בגלל שדיאנה זרקה אותך!" ג'יימס הספיק לראות את לואיס מאדים ופנה במהירות למגורי הבנים. הוויזלים בגריפינדור היו שבט שלם, ולרוב הוא נהנה מזה מאוד, אבל היו פעמים שזה העיק.

מאוחר יותר ג'יימס ולילי הלכו ביחד לינשופיה, כדי להשתמש התנשמת של לילי. לילי פטפטה בהתרגשות כל הדרך, וג'יימס רק הנהן בפיזור דעת. הוא ידע שהוא צריך להתחיל לאמן את הקבוצה ולמצוא רודף וחובט לקראת עונת הקווידיץ' הקרובה, אך מצא את עצמו מהרהר שוב ושוב בתרחיש שבו אחיו הצעיר מנצח אותו והבית השנוא עליו זוכה בגביע. הוא ידע שהוא חייב למנוע זאת בכל מחיר, אך לא ידע איך.

באמצע ארוחת הערב לואיס נחת לצידו. "אני רוצה לעזוב את ההדרכה." ג'יימס הסתכל בו בתימהון; "למה?" "כי" לואיס אמר, בעודו נוטל חופן של צ'יפס "דומיניק מעצבנת, וזה תפקיד שמיועד לפוצים חסרי חיים. הדבר היחיד הטוב שיצא מההדרכה זה אמבטיית המדריכים, וזה לא שלא הצלחתי להסתנן לשם לפני..." בתגובה למבטו השואל של ג'יימס, לואיס טפח על על כתפו ואמר בשובבות "יש דברים שנשארים רק ביני לבין מירטל".

הפרק הקודם		הפרק הבא