פיה&מכשפה?

פרק שש

"מה?" קראה אלכס לאחר כמה דקות של שקט, "גם את ביילי?"

"מממ... כן, נראה לי."

"טוב, זה בטח סתם איזה צירוף מקרים. שתיכן באתן מאמריקה," קטעה זהבה את הדממה.

"כן... זה בטח העניין," אמרה אלכס, משוכנעת. "עכשיו אני רוצה לדבר איתך בארבע עיניים."

"את מאמינה לה?" שאלה מריאן מיד עם הכנסם לבית.

"לא," ענתה אלכס בפשטות.

"אז למה-"

"קודם תגידי לי, איך קוראים לך?"

"מריאן. מריאן ביילי."

"מריאן... עכשיו הכול ברור."

"מה ברור? אולי תשתפי אותי? מהרגע שהגעתי לכאן רק מתנהגים כאילו אני ילדה קטנה שאינה אלא מטרד. אולי פשוט תסבירו לי וזהו?"

"מריאן, אי אפשר. גם כשאני הגעתי לפה עם אחי לא הבנו כלום, אבל בכל זאת הסתדרנו והצלחנו לחזור הביתה."

"את רומזת שאני צריכה ללכת מפה? כי מהרגע שהגעתי משכנעים אותי להישאר."

"לא. זה ממש לא מה שאני אומרת. עכשיו אני רוצה שתסבירי לי בדיוק מי אמא שלך."

"אמא שלי... יש לי שתיים."

"שתיים?"

"כן, יש לי אמא אחת מוזרה, מוגלגית-"

"מוגלגית?"

"כן. אנשים ללא קסם, את יודעת. אותה פגשתי לפני מלא זמן. חוץ מזה, יש לי אמא קוסמת, נורמלית, אמא אמיתית."

"טוב... איך קוראים לאימא שלך המו...גל...-"

"מוגלגית. קוראים לה שרלוט."

"שרלוט?"

"כן. והיא נשואה לאיזה בוב אחד-"

"בוב? בוב?" אלכס נראתה כאילו הרגע מישהו אמר לה שהיא חד-קרן, "את בטוחה שקוראים לו בוב?"

"כן," אמרה מריאן. "מה הבעיה עם השם הזה?"

"מריאן, תראי, אין לי דרך קלה להגיד לך את זה-"

"מה, על מה את מדברת?" שאלה מריאן.

"מריאן, נראה לי שאת... נראה לי שאת אחותי."

הפרק הקודם		הפרק הבא