לעולם לא אשלח את זה

הפרק הזה מוקדש לכל המנויים/קוראים/אנשים שהגיבו.

יש משהו שונה באוויר אחרי מלחמה,

כמו האדמה המתעוררת אחרי שינה.
יש תחושה שונה אחרי הקרב,
כמו פרחים אחרי סערה איתנה.
כמו האביב המבציע לראשונה.

ניצחון עם אבדות.
התחלה של תקופה חדשה.

וסופסוף האביב הגיע,
ואיתו הגיעה הפריחה.

אחרי חודשים ארוכים של חורף,
אחרי סערות וגשמים אניסופיים,
אור האביב הבציע,
עוטף ומאיר את הכול.

יש משהו שונה באוויר אחרי מלחמה,

כמו האדמה המתעוררת אחרי שינה.
יש תחושה שונה אחרי הקרב,
כמו פרחים אחרי סערה איתנה.

יש משהו שונה באוויר אחרי המלחמה.

הארי חייך.
הוא עמד באוהל שלו,

שקיבל לצורך עבודתו במשרד.
הוא עבד במשך חודשים ארוכים כדי למצוא את אוכלי המוות הנמלטים,
ועוד נשארה לו הרבה עבודה.
הוא הסתכל על המכתב ושוב חייך.
ג'יני תמיד ידעה איך לעודד אותו.
הוא החליט לכתוב לה מכתה תשובה ברגע שיחזור ממשימת הלילה שלו.
הוא מיהר לעזוב את האוהל ולסיים את עבודתו.

אם יש לכם רעיון לעוד דמויות אשמח אם תכתבו לי בתגובות.

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא