אור וחושך

איזבל ווילסון:
בדיוק כשסיימתי להיתלבש הרכבת עצרה.
טסתי לתא ולקחתי את המזוודות שלי.
הלכתי החוצה ועליתי על אחת הכירכרות.
בכירכרה היו חמישה ילדים.
אבל הם לא ניראו כמו חבורה...
בצד אחד היו שלושה ילדים שניראו מאוד קרובים אחד לשני:
נערה עם שיער חום מתולתל, ועור דיי בהיר,
ילד ג'ינג'י עם המון נמשים,
וילד שזוף מעת עם עיניים ירוקות דהויות ושיער שחור. במבט טיפה יותר מעמיק קלטתי שיש לו צלקת בצורת ברק.
דמבלדור אמר משהו על ילד אם ברק, לא?...
טוב, לא משנה...
בצד השני של הכירכרה היו שני ילדים:
ילד בלונדיני שמח, דיי שזוף, ויחסית שרירי,
וילד אפל וחיוור, שרירי אבל לא מנופח, עם שיער שחור, ועיניים חומות כהות ועצובות.
הרגשתי אליו מין משיכה מוזרה...
אני לא יודעת למה...
התיישבתי לידו.
הרגליים שלי משכו אותי אליו.
הוא בחן אותי בחשדנות.
ואז הכירכרה התחילה לזוז.

הפרק הקודם		הפרק הבא