הארי רון והרמיוני קוראים הארי פוטר

פרק ו'- סודה של הרמיוני

נ"מ כללי

"דואר ינשופים" פתחה הרמיוני וקראה את שם הפרק הראשון, ואז המשיכה: "הארי פוטר היה מבחינות רבות ילד יוצא דופן. לדוגמא, הוא שנא את החופש הגדול יותר מכל תקופה אחרת בשנה..."

"הארי" אמר פרד, מופתע, "אתה שונא את החופש הגדול?!?!?!"

"בטח שלא," אמר הארי בעוקצנות, "אם אתה היית גר עם דודים שמתעללים בך ופחות-או-יותר שונאים אותך, ואז מגלה שאתה צריך לבלות איתם את החופש הגדול, אני בטוח שזו הייתה התקופה האהובה עליך בשנה."

"או דוגמא אחרת: הוא השתוקק להכין את שיעורי הבית שלו, אבל נאלץ לעשות זאת בסודי סודות, מאוחר בלילה..."

"הלוואי שאני הייתי צריך לעשות את השיעורי בית שלי בסודי סודות..." אמר רון בחולמנות, וכשראה את מבטי התמיהה של כולם, הסביר: "זאת אומרת, אם צריך להכין אותם בסודי סודות, זה אומר שלא מסכימים לי לעשות שיעורי בית, וזה אחד החלומות שלי..."

כולם בהו בו ובמבט החולמני שעל פניו. עברה לפחות חצי דקה עד ששם לב לכך, וכשזה קרה, הוא קפץ פתאום. "סליחה... תמשיכי, הרמיוני..."

"וחוץ מזה הוא במקרה היה קוסם..."

"במקרה??" הרמיוני התעלמה מהתפרצותו של ג'ורג' והמשיכה.

"השעה הייתה כמעט חצות והארי שכב על הבטן במיטה. בידו האחת הוא אחז פנס, ועל הכר היה שעון ספר פתוח..."

"לדעתי כדאי לדלג," אמר הארי פתאום.

"למה?" שאלה הרמיוני, מופתעת.

"כי זה כבר קרה!" הסביר הארי, "זה היומולדת שלי ואז הדודה מארג' באה לבקר ואני מנפח אותה – " פרד וג'ורג' גיחכו " - ואחר כך אני עולה לאוטונוס ומגיע לקלחת הרותחת..." הוא דפדף עוד כמה עמודים קדימה, מדי פעם ממלמל כמה משפטים: "הסוהרסנים ברכבת... לופין... שיעורים... בלה בלה בלה..." הארי דפדף עד לסוף הספר, לתוכן העניינים.

"תראי," הוא הושיט להרמיוני את הספר, "יש פה פרק שקוראים לו 'מנוסתה של האישה השמנה'. על מה הוא לדעתך? זה כבר קרה?"

אבל הרמיוני לא הקשיבה. עיניה כבר ירדו למטה, והיא קראה את שמות הפרקים. וכשהגיעה לתחתית הדף, היא קימטה את מצחה. סודה של הרמיוני? אין לה יותר מדי סודות. אלא אם כן מדובר על הסוד... אבל זה לא ייתכן... אפילו חבריה הטובים ביותר לא יודעים...

היא הייתה חייבת לבדוק. היא דפדפה במרץ לעמוד שבו מתחיל הפרק, וכשראתה את התמונה שבראש העמוד, היא החווירה והספר נשמט מידה.

"הרמיוני?" מישהו שאל אבל היא לא ענתה.

היא התחילה לקרוא ברפרוף את הפרק ולא הבינה.

היא דפדפה לתחילת הפרק הקודם אבל לא הבינה גם אותה אז היא חזרה עוד עד שהגיעה תחילת הפרק 'נבואת הפרופסור טרלוני'.

"נתחיל מהפרק הזה," אמרה הרמיוני.

"מה?!!!" אמרו כולם והסתכלו עליה בהפתעה.

אבל הארי אמר "אני חושב שכדאי להפסיק להיום.."

"נכון," אמר ג'ורג', "לי אמר שהוא הזמין משלוח ענק של טרנטולות ממש מתחת לאף של פילץ'. אנחנו חייבים לשאול אותו איך הוא עשה את זה." והוא ופרד יצאו מהחדר.

רק אחרי שהלכו, הרמיוני שאלה, "הארי, למה אתה חושב שכדאי להפסיק?"

"זה יהיה מחשיד שאנחנו פה כבר מעל שעתיים," ענה הארי, "וגם עוד מעט ארוחת הערב, אנחנו לא רוצים לאחר."

"נכון," אמרה הרמיוני, סגרה את הספר ויצאה בעקבות הארי ורון.

יותר משבועיים עברו, חג המולד הגיע וחלף, והם כבר כמעט שכחו מהספר המסתורי ומכוונתם להמשיך לקרוא אותו. עד שקרה משהו שגרם להם להיזכר.

אחרי מלא זמן שלא העלתי סופסוף יש פרק חדש...

האמת שסיימתי כבר לפני מלא זמן אבל רציתי להמשיך ולא הצלחתי בגלל זה הוא קצר...

מקווה שתהנו ותגיבו.

❤ג'יניפה

הפרק הקודם		הפרק הבא