|
אוקיי, אז:
הפעם יצא קצר, וגם די משעמם אבלללל זה רק פרק מעבר! לא לדאוג!
מזכירה לתרגם בגוגל תרגום, כי גם הפעם יש צרפתית.
תהנוו!
זיכרון מספר 6
עין נפתחה, ומיד אחריה עוד עין. "בוקר טוב" פיהקה אירמה אל חברותיה לחדר. אליס וג'סיקה כבר עמדו שם והתווכחו בקול רם האם פלזמה היא מצב צבירה או לא. אירנה הייתה גוש שמיכות נוחר וסיביל ישבה על המיטה שלה ובהתה באוויר.
כעבור כמה דקות היו כל החמישייה מוכנה. "איזה כיף! היום הראשון ללימודים!" התלהבה אליס. אירמה חייכה. "מה יש לנו הבוקר?" שאלה אירנה. "שיקויים, לחשים, שינויי צורה ותעופה אחר הצהריים" ענתה לה ג'סיקה, שראשה היה תקוע במערכת השעות, "אוף, שיקויים עם הפלפאף!". "מה רע בהפלפאף?" שאלה אותה אירמה, "פרנק שם". "כן… בכל מקרה, מי באה לאכול?" החליפה ג'סיקה נושא.
ינשוף חום התעופף אל עבר אירמה, שישבה בשולחן האוכל יחד עם חברותיה החדשות. זו הייתה מעטפה מהבית. אירמה עמדה לפתוח אותה כשאליס עצרה אותה. "אם זה משהו חשוד? אולי ההורים שלך שמו לך שם קסם אפל? את אמרת שהם לא סובלים אותך!". "נכון", אמרה אירנה, "לכי תדעי מה יש שם". "אולי זה ציור בלתי נראה של גרים שיתקוף אותך. אל תפתחי" יעצה לה סיביל. "אז מה לעשות?" שאלה אירמה בחוסר אונים. "תעשי קסם סריקה" הציעה לה אליס, "אולי אפשר לבקש מדייזי שתעזור לנו עם זה. אלו דברים שלומדים בשנה השנייה".
הבעיה נפתרה אחרי שדייזי גילתה שם מכתב ועוד מעטפה קטנה יותר. בעזרת הקסם התגלה שבמעטפה הקטנה הייתה מוגלת פרונקלשטונקלים (הערת הכותבת: מקווה שככה כותבים את זה…). אירמה פתחה את המכתב בזהירות לקול צעקותיה הנואשות של סיביל על הגרים. הכתב היה מזעזע. היה כתוב שם בצרפתית: N'envisagez même pas de rentrer chez vous pour vos prochaines vacances! אירמה החווירה. "מי שלח את זה?" שאלה אותה ג'סיקה. "זו בטח ג'סי" ענתה אירמה, "היא היחידה שיש לה כתב מספיק מזעזע בשביל זה. למרות שגם לאבא אין כתב יפה במיוחד…". הבנות המשיכו לפטפט, ורק סיביל המשיכה לחפור על אותות מוות קדמוניים.
כיתת השיקויים הייתה אפלולית ומפחידה. המורה, פרופסור סלגהורן הביט בהן במבט זועף כשנכנסו באיחור. "עשר נקודות מרייבנקלו, ואל תאחרו שוב בבקשה". נזף בהן. פרנק חייך אליהן בעידוד כשחלפו לידו בדרך לשולחן שלהן. אירמה התיישבה ליד ג'סיקה, שהביטה אל צדה השמאלי של הכיתה. מישהו מהפלפאף נופף להן לשלום והפס בשערה של ג'סיקה הפך לאדום בוהק . זה היה ג'ון אבוט, הילד מהמיונים. אירמה מירפקה את ג'סיקה ושלחה לעברה מבט משועשע. אוזניה של ג'סיקה הפכו לאדומות גם הן.
הן למדו על 12 השימושים לדם דרקון וצחקו על פרנק, שנפל לתוך הקדרה שלו ונשכח בכיתה. כשהלכו לספריה כדי להשאיל ספר שפרופסור סלגהורן ביקש מהן לקרוא,, הן פיטפטו בקול רם ולא שמו לב לצל שהגיח מאחוריהן.
"מה אתן עושות?" נשמע לפתע קול חורק ומלחשש מאחוריהן. אירמה קפצה בבהלה
|
0 חרמשים
(4.25) 4 דירגו
כותב: 
ID : 12267
תמשיכיייייייייייייייי
המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!המשך!
זה יפה!
היי, בבקשה תתרגמי לנו את כל הצרפתית שבסיפור...
