ארבעת הקונדסאים

פרק 6- הפעם זה באמת לא הם....

"אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!" נשמעה צעקה מתחתית המדרגות.

"סיריוס," אמר ג'יימס בקול ישנוני, "תצרח יותר בשקט, אני רוצה לישון."

"זה לא אני." אמר סיריוס שקם בבהלה, "ויש לי הרגשה לא טובה שאני יודע מי זה."

"אתה רוצה להגיד לי שזאת-" פרצופו של ג'יימס היה מפוחד, וירא לבאות.

סיריוס הינהן בראשו באיטיות. על פניו הייתה הבעה זהה בדיוק לזאת שעל פניו של ג'יימס. הם כבר ידעו מה מצפה להם.

"פ-פ-ו-ט-ר-!  ב-ל-ק-!" צרחה לילי, והתקדמה לעברם בצעדי ענק, "מה נראה לכם שאתם עושים?!"

"מה- 'מה נראה לכם שאתם עושים?!'" שאל סיריוס בכעס, "ולמה כולך מכוסה בשרף-סרח?" הוא הוסיף במבט מבודח.

"למה כולך מכוסה בשרף-סרח?" התרתחה לילי, ובכל שנייה שעברה קולה הלך וגבר, "למה כולך מכוסה בשרף-סרח? כי במקרה, אתמול  שמו לי מימבלוס מימבלטוניה בתוך התיק!"

"תגידי לי מי האידיוט. אני כבר אטפל בו." אמר ג'יימס בניסיון לעזור לה.

"אתה חושב שאתה מצחיק, פוטר." אמרה לילי בקול ארסי, "אני יודעת שאתם שמתם לי את זה שם. ובשבילי-תמיד תישאר פוץ נפוח." וברגע שסיימה לדבר, היא נכנסה בחור של האישה השמנה, והיסתלקה.

"נמאס לי!" צעק ג'יימס, "נמאס לי שבכל דבר רע שקורה לה, היא מאשימה אותנו!"

"כן... זה באמת נמאס." אמר סיריוס בקול שקט, "תתנחם בעובדה שאתה לא היחיד."

"זה לא נראה לך מוזר?" שאל סיריוס לאחר שתיקה קצרה.

"זה לא מוזר-זה מטורף, שהיא כל פעם מאשימה אותנו!" נדלק ג'יימס שוב.

"לא, לא דיברתי על זה. אני מתכוון-זה לא נראה לך מוזר? מי כבר יכול לעשות לה דבר כזה חוץ ממנו?"

ג'יימס משך בכתפיו. "אני לא יודע. ותאמין לי שגם לה זה לא אכפת. היא אוהבת להאשים אותנו, גם אם היא תראה שמשהו אחר עשה את זה. זה נהפך לתחביב אצלה."

"לא. אני לא מוכן שהיא תעשה לנו את זה. אנחנו נצטרך לגלות מי זה." הוא הכריז.

ג'יימס הרים גבה.

"ואיך בדיוק אתה מתכוון לעשות את זה?" הוא שאל במבט משועמם.

"אני לא יודע." הוא ענה, "קדימה, בוא נלך לאכול, אני גווע" הוא הוסיף לאחר שביטנו פלטה קירקור אימתני.

"אני רואה שרמוס ופיטר כבר ירדו," הוא הוסיף כבדרך-אגב.

"בוקר טוב מרלין," אמר ג'יימס בליגלוג. הוא עדיין חשב על לילי.

"אוי, נו, תתעודד. היום יש בחינות בקווידיץ'! ובמקרה ששכחת, אתה הקפטן, אז שכח לבינתיים מלילי." הוא אמר בתקיפות לג'יימס המצוברח שסרב לגעת באוכל.

"טוב, אני מניח שבאמת אין לי ברירה." הוא אמר בעודו לוקח טוסט.

"אז... אתה בא למגרש?" שאל סיריוס את ג'יימס בשעה שג'יימס בלע את הביס האחרון של הטוסט.

"כן." אמר ג'יימס.

הם לקחו כל אחד את המטאטא שלו, (הם לקחו אותם לפני שירדו למטה מחדרם,)

ויצאו לכיוון המגרש.

הפרק הקודם		הפרק הבא