האור שבחושך

תחילה הוא הריח את עור השוט, ואז הוא הרגיש את זה, קר ורז על גבו, הייתה 

שתיקה. השוט הכה בתחתו בדיוק חד. הכאבלקח אותו לעולם אחר, הוא הוחזר על

ידי הצלפה נוספת באותו המקום, מרגיש כל כך דומיננטי על עורו השורף, הוא היה 

רגיללסשן הצלפות מהירות, לפני שהדום החליט איזה חלק אחר בגופו הוא רוצה 

לענות, שום דבר לא הגיע לאורך הזמן הזה, הואהרגיש את עורו נשרף, אוזניו 

מתאמצות לדעת היכן נמצא מאלפוי, פעימות ליבו חזק.

השוט עברה בין כתפיו, הארי בקושי החזיק את הגניחה פנימה, גופו מקשת 

מתחת העור. פאק. בתוך מוחו למאלפוי היה אתהגיחוך הזה שגרם לו לזחול 

מתחת לעורו של הארי. הארי הרים את ישבנו כמיטב יכולתו והציע אותו 

לקראת היבול.

״להוט, נכון?״ קולו של מאלפוי היה נמוך, זה גרם להארי לרצות ליפול על 

ברכיו ולמצוץ את הזין של מאלפוי, הוא התביישמהמחשבה, הוא אפילו לא 

סיפק את הדום שלו - ג׳וש, הוא ישב בנוחות על ספה בקרבת מקום צופה 

בהם וכנראה נוגע בזין הקשה שלו, כשמאלפוי עומד ממש מאחוריו, חיוך 

סדיסטי ויבול ביד.

המגע של מאלפוי על עורו היה קל, כמו נוצה ואז פתאום כל כך חזק וקשה,

 הארי התנשם. ידו של מאלפוי פגעה בלחי הישבןהימני שלו, בביטחון, קשה,

החלטי, ואז שוב במהירות, גופו של הארי התלקח. השוט הוחלף בידו של 

מאלפוי. הארי כיווץ אתשיניו ולקח את הכאב פנימה, הוא הפסיק להיות מודע לכל

 דבר אחר, עולמו מצטמצם לכאב בישבנו, בכול פעם שהשוט פגעבו גופתו 

התפתלה על הצלב וסיני נלחץ אליו, הוא מעולם לא היה קשה כל כך בחייו, 

ובכל זאת הוא לא השמיע שום קול.

״אתה מתאפק״ אמר מאלפוי, קולו נסדק בשולי המילה.

הארי בלע. הרעיון שבו הוא יגנח וינאח למאלפוי היה מביש, זה גרם לו להרגיש 

פגיע מדי, הוא רצה לקחת את כל מהשמאלפוי נתן לו והיה קל יותר לעשות את

זה אם הוא לא ישמיע שום צליל.

״אני רוצה לשמוע אותך״. 

הארי נשך את שפתו, הוא התבייש בקולות שהשמיע בתוך ראשו, הוא לא ידע

אם הוא יכול פשוט להוציא את הכל החוצה, לאכמאלפוי עומד מלפניו. 

״גנח לי, הארי״ לחש מאלפוי, שפתיו מעל גרונו. 

לא הייתה שום דרך לשמור את הצליל בפנים, זה היה בחוץ - גניחה עמוקה יצאה 

מגרונו, ידיו של מאלפוי כרוכות סביב עצמותהירך שלו, כי הם יכלו, כי הארי היה 

שלו. הוא נשען לאחור, מגע הבגדים של מאלפוי כנגד עורו גורם לו לצוף בהנאה.

״אתה אוהבת את זה, הלו כן?״ 

 היה משהו מעורר להפליא בידיעה שהוא עירום לחלוטין, קשור ועיוור ומאלפוי

לבוש לחלוטין, היה לו שוט והוא החליט את כלההחלטות למשך הלילה.

״כן, מאלפוי״ זה יצא יותר כמו גניחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא