חייו של נוויל

פליז תגיבווווווו שאני אדע מה אתם חושבים ואם אני מקבלת לפחות 3 תגובות אני מעלה עוד פרק אז תגיבו ליי   

נוויל ירד מהרכבת עם הרמיוני, הם ראו איש ענק שקרא להם לבוא אחריו.

הארי ורון הלכו מאחוריהם, והארי סיפר לרון שזה האגריד שומר הקרקעות.

הם עלו על סירות ושטו, לאחר בערך עשר דקות הם ראו את הטירה הענקית. כל התלמידים הסתכלו עליה ופערו את פיהם בתדהמה, חוץ מהרמיוני שהייתה שקועה בספר שלה.

נ''מ נוויל:

וואו איזה טירה ענקית חשבתי לעצמי, זה בטח המקום הכי גדול בבריטניה.

הרמיוני שישבה לידי הרימה את עיניה מהספר ולא הייתה מופתעת כלל מן הגודל, היא חזרה לספר שלה. 

ילדה נחמדה אבל קוראת יותר מדי ספרים, כאילו שזה הדבר היחיד בעולם- ספרים, חשבתי.

נעצרנו ליד שביל שבסופו נראו שתי דלתות אלון ענקיות, הלכנו אחרי האגריד שפתח את הדלת ואמר לנו להיכנס ולחכות.

עוד מעט יביאו את מצנפת המיון, ואולי היא תשים אותי בסלית'רין, או גרוע מכך- תגיד לי שאני לא מספיק מוכשר ותגרש אותי מכאן, וכל התלמידים יצחקו עליי, חשבתי.

מחשבותיי נקטעו כשהגיעה מכשפה זקנה אני יודע מי זאת- זאת פרופסור מקגונגל, סגנית המנהל, כמעט צעקתי את זה בקול אבל למזלי הרמיוני שמה לב ודרכה לי על הרגל לפני שעשיתי בושות..

פרופסור מקגונגל הציגה את עצמה והובילה אותנו לאולם הגדול, כל התלמידים הסתכלו עלינו נכנסים. ואז ראיתי את המצנפת על שרפרף, דמבלדור המנהל הורה לכל אחד לבחור מנגינה, ושרנו את המנון בית הספר יחד עם המצנפת, לחשתי את המילים בקושי.

לאט לאט האולם החל להשתתק עד שנותרו רק שני בנים ששרו, אלו היו התאומים וויזלי שהמשיכו לשיר את כל המילים (מיותר לציין שהם זוג זייפנים), כולם צחקו וכשגמרו דמבלדור הודה להם.

המיון החל-

פרופסור מקגונגל הקריאה שמות:

תומאס, דין- המצנפת החריזה- גריפינדור

מאלפוי, דראקו- סלית'רין

וויזלי, רון- גריפינדור

פוטר, הארי- גל של לחשושים החל, אצלו המיון היה מעט יותר ארוך ולבסוף המצנפת החריזה- גריפינדור

וכך עוד ועוד תלמידים

לונגבוטום, נוויל- לא שמתי לב אבל הרמיוני דחפה אותי במהירות. הנחתי את המצנפת על ראשי ושמעתי קולות:

אוו יש פה לב רחב ממש מתאים להפלפאף אבל גם אומץ יש בשפע, גריפינדור או הפאלפאף? נראלי הלב גובר לא לא בעצם עדיף את- גריפינדור, המצנפת צעקה.

רצתי בשמחה לקול תשואות תלמידי גריפינדור, כמעט החלקתי על הרגל של מאלפוי שבדיוק הגיעה לאמצע האולם אבל הצלחתי לקפוץ על השולחן של גריפינדור.

גריינג'ר הרמיוני- גריפינדור

גרגורי, גוייל- סלית'רין

פינץ' פלצ'לי, ג'סטין- הפאלפאף

לאחר עוד כמה שמות,

המנהל נעמד ואמר: כולם רעבים אז אני יגיד ממש כמה מילים- קשקושים בלבוש קוקו שפיץ.

לאחר מכן הוא הזכיר שאסור ללכת ליער האסור, פרד וג'ורג' הנהנו בקבלה כשהמנהל הסתכל בעיניהם. ואז הוא הוסיף, השנה אסור להיכנס גם למסדרון בקומה השלישית. בתיאבון!

השולחן התמלא באוכל, אכלתי מהכול זה היה כל כך טעים.

לאחר מכן תלמיד ענק הוא נראה בשנה שישית לפחות, לקח אותנו לחדר המועדון של גריפינדור.

הוא נעצר מול תמונה של אישה שמנה, ואמר את הסיסמה. איזה סיסמה מסובכת, אני לא יצליח לזכור אותה בחיים חשבתי, רגע- מה הסיסמה? אוףף כבר שכחתי.

עלינו לחדרים היו שלטים על הדלתות, חיפשתי את שמי ומצאתי לאחר כמה דקות, על השלט היה כתוב:

דין תומאס

שיימוס פיניגן

נוויל לונגבוטום

הארי פוטר

רון וויזלי

אני בחדר עם הארי פוטר חשבתי בהתרגשות, נכנסתי למיטה שלי ונרדמתי במהירות.

הפרק הקודם		הפרק הבא