חייה של לילה- ילדת הרוח

"לילה" קרא תם בשמחה, "התעוררת!" 

"אבחנה מצוינת" קרא ליאן שנראה כאילו הוא בכל רגע עומד לקלל את תם בקללת ה'אבדה קדברה'.

לילה קפצה מהמיטה בנסיון להפריד בין האחים שכבר החלו להתעמת שוב,

"לילה קאיוד, שובי למיתתך מייד!" קראה מדאם פומפרי שהופיע פתאום בדלת המרפאה.

"אבל-" התחילה לילה לומר " בלי שום אבל. חיזרי למיתתך מייד!" מדאם פומפרי החלה להתעצבן,

לילה הסתכלה על ליאן בתחינה ואז הוא נאנח ואמר" אני מבטיח שלעת עתה לא אתכסאח עם האח המתומתם שלי"

פניה של לילה נרגעו והיא חזרה לשכב במיטה.

"מצויין" פלטה מדאם פומפרי ויצאה מהמרפאה. לילה פנתה לתם ולליאן בסקרנות:" כמה זמן הייתי מחוסרת הכרה? יש לכם מושג מה קרה לי?"

"ישנת יומיים וחצי-" תם השיב אך מייד נקטע "יומיים וחצי!!!???" נבהלה לילה "כן, אבל עוד לא גמרתי להשיב על השאלה השנייה" 

לילה מלמלה סליחה כלשהי ותם המשיך" מדאם פומפרי חושבת שזה קרה מאפיסת כוחות או חוסר שינה" לילה לא השתכנעה "לא נראה לי,

אני זוכרת כאילו משהו בלתי מוסבר אפף אותי זה הרגיש כאילו, כאילו מישהו שלח קללת הורדת מחשבות"

סליחה על שהמשכתי רק עכשיו.. המשך יבוא ו..תגובות!!

הפרק הקודם		הפרק הבא