כי זו אהבה נצחית

תראו...אני ממש מצטערת אם אני לא מעדכנת הרבה.זה לא בכוונה.באמת,אני מתנצלת מקרב לב.יש לנו הכנות לחטיבה וזה ממש קשה.אפילו אני,שאני התלמידה הכי חכמה בבכיתה שלי ואני לא סתם משוויצה,לוקח לי כמה שעות להתכונן למבחנים ולעשות את כל השיעורים.אז באמת סליחה :(
פיצוי-פרק ארוך!!

====

קרני השמש הקלושות העירו על החלונות הזהובים של חדר גריפינדור.ג'יני התעוררה ראשונה לקול נחירותיה הרמות של אנה והביטה בה בתיעוב.דווקא ג'יני התעוררה ראשונה,שהייתה ערה עד 1 בלילה...
היא זכרה מה שאנה אמרה לה אתמול,שיש שיעור שיקויים.ג'יני גידפה בשקט.היא שנאה שיקויים ושנאה סנייפ,ושניהם יחד בשבילה היה כל כך חרא.
ג'יני החליפה לבגדי בית ספר את הפיג'מה הכחולה שלה והידקה בעייפות את העניבה האדומה-זהובה שלה.כעבור 10 דקות אנה התעוררה גם.
"בוקר,ג'יני...אהההה",אנה פיהקה בקול גדול והעירה גם את הרמיוני,שמלמלה בקול זעוף מיני דברים.
"סליחה,הרמ",מלמלה אנה.
"לכי להתארגן",פקדה ג'יני בעצבנות על אנה.
"כן,המפקד...",אמרה אנה בגלגול עיניים ונעלמה בתוך האמבטיה.
בינתיים גם לבנדר ופרוואטי התעוררו בפיהוקים.הרמיוני כבר התלבשה והסתרקה (ככל שהדבר היה ניתן עם שיערה  המקורזל),וכעבור כמה דקות גם אנה הייתה מוכנה.
"שנרד?",שאלה אנה וג'יני הנהנה בראשה.בבוקר ג'יני תמיד הייתה רעבה.
האולם הגדול המה וגעש.תלמידים מפטפטים הגיחו מכל עבר.
"אני חייבת לאכול",מלמלה ג'יני והתיישבה בשולחן גריפינדור.היא העמיסה על צלחתה 5 חביתיות עם סירופ מייפל ושלוש נקניקיות עם קטשופ.
"יאכסה,ג'יני,איך את מסוגלת לאכול את כל זה?",סיננה אנה.ג'יני משכה בכתפיה והסתערה על האוכל שבצלחתה,עם הפסקות שתיית מיץ תפוזים סחוט טרי.
"אה בנוגע אאבה ש'ך?",שאלה ג'יני בפה מלא את אנה,שאכלה בקושי את פרוסת העוגה שלה.
"האהבה שלי?",מלמלה אנה בגועל והביטה בפיה המלא של ג'יני."כלום.שום חדש."
ג'יני הביטה באנה בערמומיות,ואנה החזירה לה מבט תקיף.
"יודעת מה,ג'ין?עדיף שנלך לשיעור שיקויים.עד שנגיע לשם כבר יהיה צלצול.",אמרה אנה.ג'יני הביטה בצער בצלחתה המלאה למחצה,ואחרי דקת פרידה נגררה משם על ידי אנה הכעוסה.
"ג'ין,לא ידעתי שהחולשה שלך זה אוכל",אמרה אנה בייאוש קל.ג'יני צחקקה.
"רק בבוקר."
"עכשיו,ג'ין,תקשיבי",אמרה אנה בקול קודר."לרייבנקולאים שבשכבה שלנו היה אמור להיות תולדות הקסם,נכון?".ג'יני הנהנה בראשה בבלבול.מה זה קשור?
"פיבס הציף באיזה מים מכושפים כלשהם את החדר של תולדות הקסם,ובינס לא יכול ללמד.אז...זה מה ששמעתי,ג'ין,רק אל תכעסי...אבל הם ייצטרפו לשיעור שיקויים שלנו",מלמלה אנה.
"קורנר",אמרה ג'יני בקול קודר.
"כן,בדיוק.ג'ין,אני מצטערת בדיוק כמוך -",ניסתה אנה לומר,אך ג'יני קטעה אותה.
"יופי,פשוט יופי.הולך להיות לי יום מקסים.גם סנייפ,גם שיקויים,וגם מייקל קורנר!",אמרה ג'יני בכעס.
"אם כך,וויזלי,כדאי שתיכנסי לכיתת השיקוים,כדי להתחיל את היום הנפלא הזה",קול קר כקרח הגיח מאחוריהם.ג'יני ואנה נשנקו בשקט.
"וכדי להתחיל ברגל ימין את אותו יום נפלא",המשיך סנייפ ברשעות,"נוריד 10 נקודות מגריפינדור על חוצפה".
"אבל -",מלמלה אנה,אך סנייפ קטע אותה,"כדאי שתיכנסי גם את לכיתה,אדמס,אם אינך חפצה להוריד לבית גריפינדור עוד נקודות".
ג'יני ואנה נכנסו לכיתת השיקויים האפלה,כשסנייפ טרק את הדלת.פתאום ג'יני הריחה ריח נפלא...נעליים חדשות,בשילוב עם ריח של גשם ראשון,וגם..היתכן?..השיער של הארי...
ג'יני שאפה את מלוא הריח אל תוך אפה וחייכה אל אנה.אנה חייכה בחזרה בעצלתיים.
"מי יכול להסביר לי מה זה?",הוא שאל והחווה לעבר השיקוי שהדיף את הניחוח הנפלא שג'יני שאפה.
טרי בוט מרייבנקלו הצביע.
"כן,בוט?",שאל סנייפ בשעמום.
"זה אמורטנציה,אדוני הפרופסור",אמר בוט בהתלהבות.
"והשפעותיה?",שאל סנייפ באותו קול משועמם.
"היא מדיפה ניחוח נפלא של הריחות שאתם אוהבים",אמר בוט בחולמנות.
"אז מעניין מה סנייפ מריח",גיחכה ג'יני והיא ואנה התפתלו בצחוק אילם.

===

זהו,מקווה שאהבתם (:

הפרק הקודם