מה שהלב מסתיר

ממש תודה על הפרק הקודם!!

נ.מ. רון

ראיתי הרמיוני. מתנשקת עם דראקו.

רצתי. אני לא יודע כמה זמן רצתי אבל רצתי הרבה.

זה כל מה שאני זוכר. ואז הכל נהיה שחור.

נ.מ. הרמיוני

הייתי בגרכי לשירותים כששמעתי קולות של בן מתוך השירותים.

"אני יודע," שמעתי.

אבל כשנכנסתי לשירותים לא היה שם אף אחד.

התפניתי וכשיצאתי ראיתי את דראקו מאלפוי עומד מולי.

נעצתי בו מבט חודר.

"מה אתה עושה פה? שאלתי בפנים מאיימות.

"את תראי." הוא ענה לי

הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי.

נישק אותי כל כך חזק שלא יכלתי לנשום.

ניסיתי לצרוח אבל לא הצלחתי.

ואז שמעתי קול "הרמיו..." אוי לא. אוי לא אוי לא אוי לא .

זה היה רון . 

הפנים שלו היו אדומות כמו עגבנייה.

הוא ברח.

סטרתי לדראקו והתחלתי לרוץ אחרי רון.

רצתי אחריו. כשכל המסקרה השחורה מרוחה על פניי, האודם נוזל, השיער שלי שמתנופף ברוח, והשמלה שנראתה כאילו היא עומדת ליפול ממני בכל רגע.

אחרי 10 דקות בערך מצאתי אותו.

הוא שכב על המדשאה בדשא ועיניו עצומות.

"רון??" צעקתי. "רון תענה לי!!" בכיתי מעליו.

"מה קרה???" הארי הגיעי מאחוריי.

"א.. אנ.. אני חושבת ש.. שהוא... שהוא הת.. התעלף..." גמגמתי בין הדמעות.

הארי סחב אותו למרפאה.

הפרק הקודם		הפרק הבא