ילדותו של עין הזעם

סליחה שלקח הרבה זמן להוצאת הפרק,אבל הנה הוא לפניכם:

תקציר הפרקים הקודמים:כמה דברים קרו בפרקים הקודמים,בגלל שהם יצאו לפני המון זמן נזכיר אותם.

הקדמה(פרק 1)-אבא של אלסטור מודי מוצא נבואה במחלקת המסתורין על בנו שאומרת "בנך יהיה טוב, ברשע הוא ינקום, הילאי כמוך הוא יהיה ואת כולם תמיד ירצה לחברתו, את חבריו הוא לא יעזוב, בעל עין אחת הוא ילך ועם מקל ביד."

פרקים 2,3-לא חשובים,הרפתקאות שעבר מודי בחייו.

פרק 4-אלסטור וחבריו מוצאים את גודריק גריפינדור בתור אריה והוא מספר להם את המעשה על שלושת האחים,שכדי להצטרף לחבורתו צריך למצוא את שלושת אוצרות המוות,לעבור בחינה ולחכות שהחרב של גודריק יבוא אליו.

פרק 5-פרישידון וצבאו מתכוננים למתקפה,הרמנדו דיפט מת,אין מי שיעצור בעדם.

                             פרק 6-המתקפה הראשונה

                             חלק א:צבא קיסגלידון

 קיסגלידון וצבאו היו כבר מוכנים ליד הכניסה למטבח גמדוני הבית,הם הגיעו בדיוק כשהיה את ההספד של הרמנדו בחוץ ואז הם היו יכולים להתגנב בחשאי דרך הכניסה של הטירה שהייתה פתוחה בגלל שבכל הטירה הסתובבו שומרים ששמרו עליה מכל רע כמו המתקפה שהולכת להיות בדיוק בעוד...

קיסגלידון הסתכל על שעונו,המתקפה הייתה אמורה להתחיל בדיוק בעוד דקה,הוא בדק אם כולם דרוכים ומוכנים וחייליו ענו לו בחיוב-משהו שהרגיש כמו זרם חשמלי עבר בגבו של קיסגלידון,למרות שהוא היה ביותר מ5 מלחמות הפחד הצליח להתגבר עליו כל פעם מחדש. 20 שניות לפני הצלצול שהיה אמור להישמע ע"י פרישידון. נשמע הצלצול וקיסגלידון חשב שבטח פרישידון החליט להקדים את המלחמה ב20 שניות,כמה שניות זה לא קריטי.

חייל מחיילי קיסגלידון שם לב שדלת המטבח פתוחה והוא נכנס אליו בתנופה כשכל החיילים אחריו.

מולו עמדו 60 גמדוני בית המסודרים במשולש בלי בסיסו ובראשם "הגמדון הגדול"(שם שהמציאו לו בשנת 1965 בגלל הגבורה שלו במלחמה הגדולה בסין נגד פרישידון)הנקרא בפי רבים:"טינקלוג",כל אחד מהגמדונים החזיק בידו סכין משוחד ביותר עם חוד זעיר בקצהו,מוכן לתקוף את הנקרא בפניו.

"ידענו שתבואו" לחש טינקלוג וקרץ באצבעותיו לאחור,60 הסכינים עפו בריחוף מעולה אל כל אחד מחייליו של קיסגלידון-ממש כאילו הם יודעים איפה הם עומדים ברגע זה.

זה היה הזמן הטוב ביותר לסגת מהמטבח ולצאת אל תוך המולת הריצה של תלמידי הפאלפף הבאים מחדר המועדון שלהם.

קיסגלידון העדיף את הרעיון מאשר להישסע בידי סכינים חדות כפלדה והוא ברח משם כל עוד נפשו בו,בחוץ תלמידי הפאלפף רצו כאילו ענק רודף אחריהם ורמסו את צבאו של קיסגלידון,לכמה מהחיילים עלה רעיון והם בעטו בחמישה תלמידים אל תוך המטבח,מיד אחר כך הם האזינו מעבר לדלת.

רעש הסכינים הלהוטים להיתקע במישהו נגווע ודממה הייתה במטבח,10 חיילים הוציאו את שרביטיהם מכיסיהם והתכוננו לפרוץ-10,9,8,7...

אחד התלמידים דרך על הרגל של קיסגלידון והוא קפץ בכאב אל מעבר לדלת.

"שתק!!!!" נשמעה הצרחה מפי העשרה וכל שאר החיילים נכנסו למטבח.

עכשיו היה תורו של קיסגלידון לנאום את נאומו:"שלום טינקלוג,לא נפגשנו מאז המלחמה האחרונה בסין שהייתה כמדומני לפני כמה שנים טובות-כבר הצלחת להיפטר מהצלקת הגדולה(המכונה בפי רבים:צלקת הרשע)שעשית לך בימים ההם?"

קיסגלידון צחק  וטינקלוג רשף,הם היו נראים באותו רגע כמו חיות בזמן מלחמה.

"נעבור לעיקר ההימצאות שלנו פה" אמר קיסגלידון וחייך,"היום הוא יום חשוב בעיני צבא פרישידון הבלתי מנוצחים-היום שבו הצלחנו לפשוט על טירת הווגורטס בפעם הראשונה מזה שנים שמיליון ניסו ומליון נכשלו,היום שבו הטירה תיפול לידינו ואנחנו נהיה השליטים החדשים בה,מי שיתנגד יבוא על עונשו! יהיו פה חוקים חדשים לכל התלמידים מהשנה הראשונה עד השנה השביעית-אנחנו נשליט פה סדר וכפי שאמרתי,המתנגד דמו בראשו!

צבא פרישידון,צבא קיסגלידון הבלתי מנוצחים!!!".

צרחות שמחה נשמעו בקהל מפי חיילי קיסגלידון,אנשים הרימו את כובעיהם,מחאו כף אל כף ופתחו משקה חריף הנמצא במקרר המטבח כשהם שותים לרווחה."שתו,שתו ושמחו,שמחו-כי היום הזה הוא היום הכי מוצלח בשנות חיינו!,הרימו את שרביטכם אל עבר האולם ותפילו את תקרתו בקללת בוברדו כשאני ייתן את הסימן. תזכרו שמטרתנו היא רק להילחם ולזרוע רשע,הרס וחורבן!

בספירה לאחור:שלוש,שתיים,אחת..."

האולם הגדול,שעה 7 בבוקר,אחרי ההספד של הרמנדו דיפט:

"זה היה עצוב" אמר לוק כשהוא מתיישב על יד פליק אחיו וחמשת חבריו הטובים ביותר,"בקושי הספקנו להכיר אותו שבוע,אני עדיין זוכר את היום הראשון שבו הכרתי אותו ושמעתי אותו..."

דממה נשמעה בקרב חבריו של לוק באולם הגדול,כולם שקעו במחשבות על אותו קול שהדהד בכל הוגוורטס-קול תקיף ומבוגר:

פעמון הדינג-דונג הגדול שבבית הספר צלצל,קולו של הפרופסור דיפט(המנהל-הרמנדו)הדהד בכל בית הספר הוגוורטס- "כל התלמידים מהשנה הראשונה להתפקד באולם הגדול,לכו אחרי המדריכים".

אלסטור גיחך כשכולם מפנים אליו את פניהם,זה מצחיק לדעת שהמשפט הראשון ששמע ממנהלו זצ"ל היה שהוא ושאר התלמידים מהשנה הראשונה צריכים ללכת אחרי המדריכים.

אם הוא כבר חושב על הרמנדו,אז הוא ניסה לזכור את המשפט האחרון שהוא אמר לו-ואז הוא נזכר:

"בית ריבנקלו,אחרי המדריכה טונקס-לקומה השלישית."

אולי יש בזה איזה רמז כלשהו לתלמידים לפני שהוא הולך למות,אבל זה די לא הגיוני,הרי דיפט לא ידע שהוא הולך למות!

הוא הביט באוכל שעל השולחן ולא רצה לאוכלו,אך בכל זאת אמר לליאונרדו להעביר לו את המלח.

"בוברדו!!!" נשמעה הצרחה ממטבח גמדוני הבית,אנשים נסו לכל עבר כשהם צורחים בבהלה-מישהו פוצץ את הרצפה של האולם הגדול ואלסטור הרגיש שזה מישהו רע.

תוך כמה שניות הרצפה התפוצצה ושברירים שלה עפו לכל עבר,כל הנמצאים באולם צנחו אל המטבח כשהם צורחים,אלסטור קלט ברגע האחרון שהוא נופל לתוך 5 שורות של סכינים שבכל אחד מהם 12 סכינים מחודדים להפליא.

בדיוק באותו זמן נשמעו חצי מהנופלים צועקים את הלחש "רדוקטו" והחצי השני ממשיכים ליפול אל הסכנה,אלסטור נזכר שאביו,טום לימד אותו שהלחש "רדוקטו" מסלק עצמים מוצקים-הוא רצה להגיד את הלחש אך היה מאוחר מידי,סכינים עפו לכל עבר ואלסטור נפל על אחד יחד עם עוד כחמישים ותשע אנשים,החביטה הייתה כל כך כואבת עד שצעקתו נשמעה בכל הטירה.

"אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח"

כל צבא קיסגלידון במטבח צחקו,אלסטור ידע שהוא בלי נדר לעולם לא ישכח את הרגע הזה.

                              חלק ב:הצבא של פרישידון

כל אחד מארבעת צבאות פרישידון קיבל משהו מיוחד שפרישידון נתנו במתנה.

היו אלה ארבעה דברים מיוחדים שקיבל מסבו,טינקטורק:

1.צבא קיסגלידון תמיד קיבל אותו-מכונה שיש בה 800 שרביטים,כמספר הלוחמים בצבאו ומחולל זמן,קראו למכונה הזאת:"השרביטים המוזהבים".

השרביטים במכונה נגנבו לפני אלפי שנים  מארץ רחוקה בשם סין,המקום שבו גר פרישידון כשהיה קטן ושם נלחם בפעם הראשונה-עם הצבא של קיסגלידון.

לכן החליט פרישידון לתת את מכונת "השרביטים המוזהבים" לקיסגלידון,שיוכל להשתמש בה בזמן מלחמה.

והמיוחד בה זה שהשרביטים לא נגמרים לעולם,כי כל פעם שהשרביטים נגמרים מכשיר אוטומטי מפעיל את מחולל הזמן לאחור-אל הזמן שבו כל השרביטים היו במכונה,כך שגם אם לכל השרביטים יקרה משהו:

תמיד יהיו שרביטים.

2.צבא פרישידון(המערכה שלו)תמיד קיבל אותו-מכונה שיש בה שיקוי פולומיצי

מוכן מבעוד חודש,בלי השערות של היצו

ר שאתה רוצה להשתנות אליו,קראו למכונה:"משנה הצורה".

הקערית עם השיקוי הייתה ענקית והייתה יכולה להכיל כמות שמספקת ליותר מ600 אנשים,אתה יכול לשים את היצור שאתה רוצה להשתנות אליו ולהשתנות!

פרישידון מצא את המכונה הזאת בבובאטון,המקום שבו למד מגיל 11 עד 17,בחדר של המנהל-המנהל החליט שהוא זקן בשביל המכונה הזאת והחליט לתת אותה לפרישידון כשהיה בן 16,באמת מנהלו של פרישידון היה זקן והוא נפטר שנה בדיוק אחרי אותו יום.

משנה הצורה היה גורם לצבא פרישידון לנצח ברוב המערכות שלהם והם היו תמיד תוקפים בפעם השנייה ולא בפעם הראשונה וכדי להפתיע את האויב הם צריכים את משנה הצורה,לכן החליט פרישידון לקחת את המכונה לצבא שלו.

3.צבא ויסטורם תמיד קיבל אותו-מכונה שהיא מדברת בכל השפות-כל שפה שאתה רוצה,אפילו צרפתית וגרוזינית,קראו למכונה:מדבר השפות.

אחרי שויסטורם היה מדריך טיולים בעולם ורק אחר כך הוא הצטרף לצבאו של פרישידון,הוא קיבל את המכונה הזאת בסוף מדריכותו מהמנהל של ההדרכה.

המיוחד במכונה זה שהיא מדברת רק שרוצים,צריך ללחוץ על כפתור "התחל" כשרוצים שהיא תדבר ועל כפתור "עצור" כדי שהיא תעצור-גם צריך להגיד לה מה רוצים לומר.

4.צבא לוגבוטם לא קיבל דברים מיוחדים,לפעמים הם קיבלו את השרביט של פרישידון או את המטאטא שלו ולפעמים גם תיקים עם שיקווים משונים.

הפרק הקודם		הפרק הבא