החצויים בהוגוורטס

נ"מ הארי:

יצאנו מהמשרד של פרופסור מקגונגל וכל החברים של

פרסי היו שם, ביחד עם רון והרמיוני.

"מה קורה?" רון שאל אותנו.

"קיבלנו עונש. כל השבוע. וביום חמישי יש את המבחנים

לקווידיץ'."

"איזה תפקידים פנויים?"

"שומר ושני רודפים. אליסיה וקייטי החליטו לפרוש כדי

ללמוד יותר זמן."

"בואו נלך לאכול." פרסי הציע והלכנו לאולם הגדול. אחרי

חצי שעה הלכנו למגרש הקווידיץ', שהפך בינתיים להיות

אולם ספורט. שתי נערות והמאמן עמדו שם. בשיעור הזה

היינו עם סלית'רין. אחת הנערות הייתה עם שיער שחור קוצני

עד הכתפיים ועיניים כחולות מחשמלות, והשנייה הייתה עם

שיער שחור מבריק אסוף בצמה ועיניים שחורות.

"תאליה? ריינה?" ג'ייסון שאל את שתי הנערות.

"ג'ייסון." הנערה עם העיניים הכחולות שאלה.

"תאליה, ריינה, מה אתן עושות כאן?" אנבת' שאלה את

הנערות וחיבקה את שתיהן.

"איך אתה חושב שהן מכירות אותם?" רון לחש לי, בזמן

שכל החברים של פרסי התחבקו עם שתי הבנות.

"תאליה, התגעגעתי אלייך." ג'ייסון אמר.

"הכל בסדר, אח קטן. אני בסדר." תאליה אמרה לג'ייסון.

"לא אמרת לי שאתה פרסאוס ג'קסון." מאלפוי התקרב

אל פרסי ואמר לו.

"לא חשבתי שאני אמור להגיד לך." פרסי אמר לו.

"איפה היית כל החופש?"

"פרסי, אל תענה לו." התערבתי לשיחה. "אבא שלו

עובד אצל וולדמורט. ראיתי אותו בבית הקברות."

"מי אלו?" ריינה שאלה בחשד. "ומי זה וולדמורט?"

"מאלפוי, עוף מפה כבר." אנבת' אמרה לו, והוא הלך

בחוסר רצון.

"וולדמורט הוא הסבא הרשע השני שלי." פרסי ענה

לה. "וזה הארי פוטר. הארי, תכיר את תאליה, אחותו

של ג'ייסון, וריינה, חברה נוספת שלנו."

"נעים מאוד." אמרתי להן.

"תלמידים, בואו נתחיל." המאמן אמר. כולנו נעמדנו מולו

ומול ריינה ותאליה. "אני גליסון הדג', אבל אתם יכולים

לקרוא לי המאמן הדג'. אלו תאליה וריינה. תתחילו בחימום

של חמישה סיבובי ריצה."

"אוי ואבוי." אמרתי להרמיוני ולרון, וכולנו התחלנו לרוץ.

פרסי והחברים שלו היו ראשונים ולא התעייפו בכלל. אני

בסיבוב השלישי כבר רציתי לפרוש, אבל המשכתי.

כשסיימנו את זה, עשינו מתיחות, שכיבות שמיכה

וכפיפות בטן.

"בואו לכאן." המאמן אמר. כולנו עמדנו שוב מולו.

האולם עכשיו היה מלא בכלי נשק. "פרסי, תאליה,

אנבת', ריינה, וויל, פייפר, אתם ביחד. ג'ייסון, ליאו,

קלאריס, ניקו, פרנק, הייזל, אתם ביחד. הם עכשיו

יתנו לכם דוגמא איך קרב טוב צריך להראות."

_

נ"מ פרסי:

אני נגד גרייס. זה צריך להיות טוב.

"אני אנצח אותך. שוב." התגריתי בו.

"בהצלחה לך, מוח אצה." ג'ייסון אמר, וישר הוא

הבין שהוא טעה.

"אף אחד לא קורא לפרסי מוח אצה, חוץ ממני.

ומתאליה." אנבת' אמרה לו. "ואתה לא אף אחד

מאיתנו."

"בואו." תאליה קראה לנו, ואנחנו התאספנו.

"צריך לקבוע תוכנית." ואז דיברנו כמה דקות.

"בלי לפצוע יותר מדי, ובלי להרוג!" המאמן אמר.

אני מת עליו. "ג'קסון, להביא לך חרב אחת?"

"אני מסתדר." אמרתי לו. הוצאתי את העט מהכיס

שלי וזרקתי ותפסתי אותו. הורדתי את הפקק

ואנקלוסמוס צמחה. הוא שרק, ואנחנו התחלנו

להילחם. התוכנית הייתה שתאליה תחפה על כולנו

על הקשת והחצים שלה. אני נלחמתי בג'ייסון, והוא

השתפר מאז השבוע שעבר. הסתכלתי לכמה שניות

על אנבת' שהתאמנה עם קלאריס.

"כדאי לך ללכת אליה עכשיו." ג'ייסון אמר לי.

"להזכיר לך שאני תמיד מנצח אותך? לא משנה כמה

השתפרת." אמרתי לו.

"פרסי?" שמעתי קול מוכר. הסתובבתי וראיתי את

אמא שלי, והיא כבר לא הייתה בהריון.

"אימא?" שאלתי אותה רצתי אליה מהר וחיבקתי

אותה. אנבת' באה אחריי.

"מזל טוב, פרסי. נולדה לך אחות."

"איפה היא?"

"בבית עם פול." היא אמרה לי.

"אני אהרוג אותך." אמרתי לג'ייסון. "איך הבאתם

אותה לפה?"

"אנחנו לא הבאנו אותה." הוא אמר לי בקול מגונן.

"אנחנו הבאנו אותה לכאן." ריינה ותאליה אמרו לי.

"מזל טוב, בן דוד." תאליה אמרה לי.

"תודה." אמרתי לה בחיוך. אחרי חצי שעה של

אימונים של הקוסמים, אמא הלכה ואנחנו חזרנו

להתאמן.

_

נ"מ הרמיוני:

אני מסכימה עם הארי ורון. ההתנהגות של פרסי

והחברים שלו מאוד חשודה. דבר ראשון, ההורים

שלהם שפגשנו בסמטת דיאגון, לפרסי היו ארבע

ליבות, ושלוש מהן היו חשודות, דבר שלישי, הפס

הלבן התואם שיש בשיער של פרסי ושל אנבת',

בנוסף, יש גם את המאמן הדג', שנראה שהם מכירים

אותו, ואותו הדבר על תאליה וריינה, וגם הם ממש

טובים בלחימה, וזה מפחיד. והעיניים שלהם. הם נראות

כאילו הן ראו הרבה. וגם הם מדברים בשפה מוזרה.

זאת נשמעת שפה עתיקה מאוד. והיה גם את הקטע

של החרב של פרסי. הוא פשוט הוציא אותה מהכיס.

משהו מוזר קורה איתם. משהו מוזר מאוד.

אחרי שיעור ספורט ולחימה הלכנו לספרייה כדי לעשות

שיעורי בית בשיקויים. התגעגעתי להוגוורטס. ללא ספק.

"אני חושבת שאתם צודקים." אמרתי לרון והארי

כשחזרנו לחדר המועדון ועלינו לחדר השינה שלהם.

"אני חושבת שפרסי והחברים שלו מתנהגים מוזר."

"הרמיוני, תעזבי את זה." הארי אמר לה. "הוא הציל

אותי עם אמברידג'."

"הוא לא בדיוק הציל אותך. הוא רק הצטרף לעונש שלך."

"הוא הגן עליו, הרמיוני." רון אמר לי.

"הוא גם עזר לי בשיקויים." הארי אמר לי. הם לא מבינים

אותי.

"מחר יש לכם שיעור גילוי עתידות, נכון?" שאלתי אותם.

"באמת תודה. הזכרת לי את השיעור הבלתי נסבל הזה."

"אתה לא מבין אותי. מחר תספרו לי את כל מה שקרה

בשיעור."

"בסדר." הארי אמר ורון הנהן.

_

נ"מ אנבת':

אחרי ארוחת הערב יצאתי עם פרסי לטיול בחוץ. ישבנו

על שפת האגם.

"אולי ניכנס למים?" פרסי הציע לי.

"אני לא רוצה להיות רטובה." אמרתי לו.

"אז אני אגיד למים לא להרטיב אותך."

"אבל ככה יחשדו בנו."

"אבל אני רוצה לשחזר את הנשיקה שלנו." הוא אמר

לי ועשה לי עיני כלבלב.

"מוח אצה, אנחנו צריכים להתנהג באחריות." אמרתי

לו. "אבל אני לא יכולה לסרב לעיניים שלך."

"יש." הוא אמר. נכנסנו למים והוא יצר בועה כדי שאני

אוכל לנשום. הוא התקרב אלי ונישק אותי. "יש לי

דז'ה-וו."

"אתה מוח אצה."

"ואת חכמולוגית." הוא אמר לי ונישק אותי שוב.

הפעם הנשיקה הייתה יותר ארוכה. כשחזרנו למועדון

גריפינדור ראינו ילד מהשנה שלנו יושב מחוץ למועדון.

"אתה נוויל לונגבוטום, נכון?" שאלתי אותו. הוא הסתובב

וראה אותנו.

"כן. אנבת' צ'ייס ופרסי ג'קסון, נכון?" הוא שאל ואני

הנהנתי. "אתם יודעים את הסיסמא? אני כל הזמן שוכח

אותה."

"פורטיטודו." פרסי אמר לאישה השמנה. שלושתנו נכנסנו

למועדון. נוויל עלה לחדר השינה, ואנחנו התיישבנו עם החברים

שלנו. דיברנו ביוונית.

"אני חושבת שהרמיוני חושדת בנו." פייפר אמרה לנו ביוונית.

"איך?" פרסי שאל אותה. "היא שאלה אתכם משהו?"

"היא שאלה אותנו מתי הכרנו, איך ואיפה." ג'ייסון ענה לו.

"ואנחנו ראינו את רון עוקב אחרינו." וויל אמר.

"ואנחנו ראינו את הארי." הייזל אמרה. "והוא לא טוב בזה

מאוד."

"גם רון לא." ניקו אמר.

"אני וקלאריס ניסינו למצוא מקום שקט כדי שנוכל להתקשר

למחנה, בשביל כריס וקליפסו," ליאו התחיל להגיד. "אבל

הדרקון מאלפפוי עקב אחרינו."

"אנחנו צריכים לעשות משהו בקשר אליהם." ג'ייסון אמר.

"מחר." פרסי אמר בקול עייף. "אני הולך לישון. מה?" הוא

שאל כשהוא ראה אותי.

"סתם, מוח אצה. אני אוהבת אותך." אמרתי לו והוא נישק

אותי.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תגובות על הפרק הזה, או בכללי על הפאנפיק?

הפרק הקודם		הפרק הבא