זוגיות בהוגוורטס? לא בשבלי תודה

נקודת מבט דראקו:

"מה כבר יש לי ולך לדבר ביחד? אה פוטר ?" שאלתי אותו משלב את ידי על החזה.

"על איימי" רון אמר בהשתאות ומצד העין ראיתי את איימי משתנקת.

"אמממ.... על מה בדיוק הארי ?" שאלה איימי ברחש.

"אתם די מפריעים לנו בניסוי אז...." אמר לוק ונעמד לצידה של איימי שלי.

שלי ?

מה עובר עליי ?!

"כן טוב פוטר וויזלי וגריינג'ר יכולים לדבר עם איימי בזמן שאני מדבר איתך" אמרתי ומשכת אותו אחריי.

"אז מה הולך ?" שואל אותי לוק בזלזול.

"אל תדבר אליי ככה ראש כרפדה, אני דראקו מאלפוי !" 

"אז מה אם קוראים לך מאלפוי ?!" הוא צעק בכל מרטף השיקויים. העצבים התחילו לבעבע בתוכי והאגרוף שלי כבר נשלח לפנוי אבל יד קטנה טפסה אותו קודם.

הסתכלתי למטה לילדה הקטנה עם העיינים הכחולות הגדולות והשיער החום והגלי שלה שנח על כתפיה וכבר לא קלוע לצמה.

"מה ?" שאלתי בחוסר סובלנות מחזיר את מבטי אל הפוץ  עם השיער האדום שעומד מולי.

"מאלפוי !" צעק סנייפ ומיד הורדתי את ידי לצד גופי ואיימי מעדה טיפה וידה נפלה למטה.

בזמן שסנייפ עושה את דרכו אליינו מהמשרד הקטן שלו במרטפים נעצתי את מבטי בה.

"באמת איימי ? הפוץ הג'ינג'י הזה ?!" 

"היי !" שמעתי את רון צועק במאחה מאחור.

"מה אתה רוצה מאלפוי ?" היא סיננה.

"את יודעת מה אני רוצה" אני מספיק להגיד לפני שסנייפ מושך אותי ואת איימי מחוץ לכיתה.

"אני לא יודע איזה בעיות יש לכם אבל אני מאוד מציע לכם לפתור אותם לפני השיעורים שלי לפני שאני אשלח אותכם לפתור אותם בריתוק !" סנייפ סינן, סיבב את גלימתו השחורה וחזר לכיתה.

איימי נהמה והלכה אחריו אבל מיד תפסתי חזק בזוע והיא מעדה לאחור והשתחררה במהירות מידי.

"קדימה לחזור לניסוים" שמענו את סנייפ צועק מרחוק.

איימי הסתכלה עליי במבט מתריס.

"את מתחמקת ממני"

"לא אני לא" היא אמרה הולכת לאחור.

"לא שאלתי איימי, הצבתי עובדה. את לא באת לפגישה במחסן" אני אומר ומתקרב אליה והיא עוד פעם הולכת לאחור.

"אני לא התעוררתי בזמן וחשבתי שכבר לא נשארת במחסן אז לא טרחתי ללכת" 

"את באמת חושבת שאני אקנה את התירוץ הזה" אמרתי והיא גילגלה עיינים כמו לוק.

"עכשיו כשחושבים על זה אתם באמת מתאימים" 

"מה אתה רוצה ?" היא שאלה שוב.

"את יודעת מה אני רוצה" עניתי באותו מטבע והיא ממשיכה ללכת אחורה ואני אחריה.

"לא אני לא" היא אמרה ונתקעה בקיר ואני מיהרתי לעמוד מולה ולחסום את דרכה.

"בטוחה ?" לחשתי בידיעה שהיא שומעת אותי בגלל הקרבה בינינו ותוקע קבוצת שיערות קטנה מאחורי אוזנה.

"אל תעשה את זה" היא לוחשת בנשיפה "אתה הבטחת"

"ואת הבטחת שתבואי למחסן" 

"אני מצטערת על מה שעשיתי אוקיי ?" היא אומרת ומעלקת את צוורה לאחור כדי להביט  מעלה אל עייני.

"ואני לא מצטער על מה שאני הולך לעשות" אני לוחש.

"מה-" היא מנסה לומר אבל אני תופס בעורפה ומושך אותה לנשיקה.

היא קפאה בהתחלה אבל כמובן שלא יכלה לעמוד בפניי יותר.

"מאלפוי" היא נאנחה לתוך פי ואני המשכתי לנשוך,ללקק, ולנשק את שפיה היפות.

"זה לא השם שלי, תגידי את השם שלי" לחשתי לתוך שקע צווארה.

היא שתקה בזמן שהנחתי את נשיקות קטנות על צווארה.

"תגידי !" ציוויתי בקול צרוד והתחלתי למצוץ את צווארה החלק.

"דראקו" היא גנחה קצת בקול.

"שששש נסיכה שלוק לא ישמע אותך" אמרתי לתוך פיה.

"דראקו" היא המשיכה והתעלמה מהאזהרותי כשירדתי לנשק את העור שלה בין צווארה לחזה היפה שלה.

ניתקתי את שפתי ממנה והצמדתי את ראשי לראשה כדי לשאוף אוויר. 

"יש עוד 10 דקות לשיעור אנחנו די צריכים לחזור" היא אמרה ואני פתחתי את עייני בבום ומשכתי אותה לתוך כיתה ליידניו שלמשלי הרב הייתה ריקה.

קטע מיני טיפה מפורט:נקודת מבט איימי

הוא התיישב על כיסא ומשך אותי אל יריכיו. 

"פאק איימי אם רק היית יודעת מה את עושה לי" הוא לחש והרגשתי את איברי מתכווץ למשמע דבריו.

בגלל שזה היה יום חם שנינינו הייו רק אם חולצה מכופתרת ועניבה.

החולצות שלנו והעניבה שלי מצאו את דרכן לריצפה ואני נישארתי מולו בחצאית וחזייה שחורה.

"איימי" הוא לחש בקול סקסי כל כך והסתכל על שדיי המכוסות.

תפסתי את העניבה שלו ומשכתי אותו אלי וזזתי טיפה על רגליו.

הוא התחיל לנשק את צווארי וידיו כבר נשלכו לאחור לפתוח את קרסיי החזייה שלי.

החזייה שלי כבר מיד הצטרפה אל החולצות על הרצפה והשדיי נגלו בפני מאלפוי.

"לוק אומר שהם יפים" אני לוחשת וכמו תמיד הוא מפתיע אותו.

הוא משך אותי יותר קרוב ולשונו הצליפה על הפיטמה שלי, הוא ינק אותה בכוח וגם מצץ בחוזקה ונשך.

"דראקו" גנחתי בקול וידו נשלכה לעסות את השד השני שלי.

הוא עיסה אותו בחושניות מהממת וצבט את הפטמה שלי.

פיו עבר אל השד השני וידו לזה שכבר עונג לפני מספר שניות.

הוא הצליף בי את לשונו ואני התענגתי על המגע שלו, על הלשון שלו, על כל הנשיקות שלו.

הוא נאנח בסיפוק ונשען לאחור בכיסא והמשיך לבהות בהם, מה שגרם לי להסמיק קצת יותר מהרגיל.

"לוק צדק הם באמת מושלמים" הוא אמר ואז ירדתי ממנו והתחלנו להתלבש.

הפרק הקודם