שושלת הדורות

הארי הביט סביב, החפצים בחדר היו משונים מאוד. החדר היה מעין מעבדה, הכל היה מלא בקבוקונים וחפצים משונים, והכל הצבעים חדים ובולטים.

הארי ממש הסתנוור מכל הצבעים שהיו שם.

עד שנפל מבטו על האדם במרכז החדר, ועינייו נפקחו בתדהמה. הארי הביט אל האדם ולא האמין, הוא פשוט לא האמין.

מולו אמד אדם שהוא החשיב לזקן חביב, האומנם פסימי אבל די חביב. וכעת אותו אדם עומד מולו עם שרביט שלוף ומכוון אליו. ברגע שהארי ראה זאת הוא שלף את שלו.

וכך הם עמדו שם עם שרביטים שלופים. בעינייו של האחד זעם ובעינייו של השני בילבול.

כי מולו עמד אברפורת׳ דמבלדור.

ורק אז ראה הארי את הדבר החשוב באמת, ידו של אברפורת׳ הייתה קמוצה, כי בתוכה היה משהו,

האבן.

ואז אברפורת׳ תקף.

''פטריפיקוס טוטאלוס!'' הוא אמר בקולו המחוספס.

אך הארי הספיק לזוז והתחמק מן הקללה.

''שתק!'' צעק הארי. אך אברפורת׳ היה מיומן וחסם את הקללה בקלות.

''הארי פוטר... '' הוא מילמל ''מה אתה עושה פה?'' עינייו הכחולות שהארי לא חשב שיראה שוב הביטו בו. סורקות אותו בקרני רטגן. דמבלדור. הוא הזכיר לו את דמבלדור.

הארי לא היה מסוגל לתקוף עוד.

''מה אתה עושה פה?'' מילמל גם הארי.

'' אני פה בשביל מטרה נעלה'' הוא ענה וכיווץ את היד שהאבן בתוכה.

ואז הארי הבין.

''לא...'' הוא לחש ''אתה לא מתכוון להחזיר אותה...''

''מצטער פוטר,'' הוא ענה ''אבל דווקא כן''

ושנייה לאחר מכן היא עמדה מולו.

 עצובה וקודרת, אך עם זאת בעלת הילה מיוחדת.

                                                         אריאנה דמבלדור

הפרק הקודם		הפרק הבא