האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


-Sirius black -

החיים של סיריוס.
היחסים עם המשפחה. עם רגולוס.
וכמובן החיים בהוגוורטס יחד עם חבריו הקונדסאים ;)



כותב: פרד וויזלי :)
הגולש כתב 4 פאנפיקים.
פרק מספר 6 - צפיות: 2091
5 כוכבים (5) 2 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: הארי פוטר 3> - זאנר: פנטזיה - שיפ: אני לא יודעת אולי יהיו בהמשך. - פורסם ב: 14.10.2022 - עודכן: 13.05.2023 המלץ! המלץ! ID : 13622
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

"איזה כיף, שעתיים שיקויים על הבוקר" אמר סיריוס והקפיץ ענב לפיו בארוחת הבוקר של יום למחורת.

"טוב כדי שנלך אנחנו לא רוצים שסלגהורן ייתן לנו עונש" ציין רמוס וקם על רגליו ופיטר אחריו.

"כן אתה צודק, העונשים של מקגנוגל הרבה יותר שווים" סינן סיריוס בעייפות וקם גם הוא.

"קרניים !" השלושה אמרו יחד והעירו אותו מחלומות בהקיץ.

"מה יש לך ?" שואל סיריוס גורר אותו אחריו לשיעור.

"לילי עשתה היום צמות, יפה לה צמות".

"ממש הילדה הכי יפה בגן" עקץ רמוס וג'יימס מירפק אותו.

 

"הו פוטר, פעם ראשונה שאני רואה שאתה מצליח להכין שיקוי אהבה" התרשם סלגהורן וטפח על שכמו של ג'יימס.

"טוב, אולי השיקוי הזה יכול להיות שימושי" הוא השיב וסיבב את ראשו לכיוונה של לילי.

"תזהר שלא ייתפס לך הצוואר" לילי סיננה וערבבה את השיקוי בתוך הקדרה שלה וחלק מהילדים מהכיתה גיחכו יחד עם ג'יימס שחזר לדבר עם חבריו.

"אוקיי תלמידים, אנחנו נסיים חמש דקות לפני הזמן אני צריך להספיק לתפוס את הרכבת ללונדון".

"למה אתה נוסע ללונדון ?" שאל תלמיד רייבנקלו.

"יש יום הולדת לבת דודתי המוגלגית".

"אוי מוגלגים" נגעל סיריוס.

"כן" סלגהורן עיוות את פניו "מכל האנשים בעולם דווקא הם לא יסתבכו בפרשיות מוזרות או מסתוריות, והרי הם פשוט לא סובלים שטויות כמו קסמים".
"מזכיר את פרופסור מקגנוגל." אמר פיטר.
"לא... היא מאמינה בדברים מוזרים ואפופי מסתורין. היא פשוט לא מאמינה שלא אנחנו אחראים להם." אמר רמוס.
"מה שנכון נכון." אישר פיטר.

 

"יש יש לנו שינו צורה עכשיו".

"כמה שמחת חיים ירחוני" צחקק סיריוס והם פנו לכיתת הלימוד של מקגנוגל שבקומה השנייה.

 

"התגעגענו אלייך !" צעקו הקונדסאים לעברה בשמחה כשנכסו לכיתה.

" אני לא" היא ענה ביובש וחיוך קטן צץ משפתיה הדקות.

"ראיתי את זה" חייך סיריוס וסימן את האצבע לעבר שפתיה ופניה זעפו והיא חזרה ללמד.

"כמה התגעגעתי לפרצוף הכועס שלה" לחש רמוס וחבריו הסכימו בחיוך ושתקו.

"עליכם להתחלק לזוגות, ולתרגל את הלחש גרנסלו, הגורם לשינוי צורה מבעלי-חיים לצמחים." אמרה הפרופסור מקגנוגל בשיעור שלפני ארוחת-הצוהריים.
יאאלה! רך-כף. בוא!" אמר ג'יימס.
"אתה ראשון?" שאל סיריוס בקול מושעמם.
"גרנסלו!" קרא ג'יימס בקול חזק. הסנאי שלו רק קפץ לגובה.
"וואי...זה די קשה....." הוא מלמל.
"גרנסלו!" הוא קרא עוד פעם-אבל הפעם הוא הצליח. זר-פרחים מושלם היה מונח לפניו במקום הסנאי.
"יפה!" שיבח אותו סיריוס "מקגונגל אמרה שזה קסם ממש קשה!"
ג'יימס חייך אליו והסתכל על הזר. בעיניו היה זיק שובבי.

הוא חטף את הזר, גיחך לעבר לילי, שכבר הצליחה להפוך את הסנאי שלה לזר-פרחים, וישבה רגל על רגל.
ג'יימס קרע ברך ושאל בקול צוחק, "התצאי איתי?"

כל הכיתה צחקה.

הצלצול השמיע את קולו וכל התלמידים יצאו בריצה לארוחת הצוהריים.

 

 

"קרניים, אתה יכול להביא לי משולחן הפלפאף עוגת-קרם? פה כולן חוסלו..." שאל סיריוס.
"כן." ענה ג'יימס, והוציא את שרביטו מהתיק שלו.
הוא הורה איתו על עוגת-הקרם, ומלמל "ווינגארדיום לביוסה!". עוגת-הקרם רחפה באיטיות לכיוונם.
לפתע ג'יימס הרגיש על ידו משהו זז. הוא הסתכל-זה היה עכביש.
"איכס!" הוא אמר בגועל, וזרק את השרביט כדי להעיף את העכביש שהתקדם לכיוון פרצופו. והוא שוכח מעוגת-הקרם.
ואז..... הוא שמע קול צרחה.....
ג'יימס הסתובב מבוהל, מחפש אחר הקול, שהיה לו ממש מוכר....
"פ-ו-ט-ר-!" צרחה עליו לילי, "מה נראה לך שאתה עושה?!?!"
ג'יימס היביט בה, וראה שכל גבה היה מרוח קרם, וגם על חברה שלה היה קצת קרם על היד: היא מלמלה בכעס והלכה לשטוף אותה.
"אני ממש ממש מצטער, זה היה בטעות!" הוא אמר לה.
"כן. כמו כל הטעויות שלך!" אמרה לו בלעג.
"נמאס לי ממך כבר!" היא כבר הייתה על סף בכי מתוך ייאוש, ורצה לחדרה.
"לילי! לי-לי!" הוא צעק בעקבות לילי המתרחקת, והחל לרוץ אחריה.
"שיהיה בהצלחה!" הוא שמע את סיריוס צועק לעברו.
"תודה!" הוא צעק בתשובה וגלגל את עיניו. הוא טס לעבר לילי שכבר רצה, והתחילה לעלות במדרגות.
"לילי! תעצרי, ועכשיו!" הוא פקד עליה ברגע שהיא אמרה את הסיסמא, ונכנסה לחדר המועדון.
הוא רץ עוד שני מטר, אמר את הסיסמה, ונכנס.
הוא ראה את לילי בדיוק לדרכה לגרם-המדרגות שמוביל לחדרי הבנות.
הוא רץ אחריה, תפס בידה, וסובב אותה אליו. היא הסתכלה עליו במבט רצחני.
"לילי..." אמר ג'יימס בהיסוס.
"מה?", שאלה לילי בזעם.
"אני ממש מצטער. זה לא היה בכוונה." הוא אמר במבט מתחנן.
"למה?" היא שאלה.
"מה למה?" שאל ג'יימס בבלבול.
"למה אתה עושה לי את זה?" היא שוב שאלה.
"אבל אמרתי לך, זה לא היה בכוונה! ממש לא התכוונתי!" הוא השיב לה במחאה.

"מה שתגיד פוטר" היא השתחררה מאחיזתו ועלה לחדרה.

 

"נו אז מה קרה ?" שאל פיטר של ג'יימס שהצטרף אליהם  בהליכה לכיוון החממות לשיעור תורת הצמחים.

"באמת שנמאס לי ממנה, אני עשיתי את זה בטעות !"

"אוקיי קרניים מחר יש לנו סיור ערב בהוגסמיד ואנחנו נעזור לך להיגמל מלילי אוונוס" אמר רמוס.

"קדימה קדימה!" זירזה אותם פרופסור ספארוט להיכנס לחממה.

"אוקיי תלמידים, היום אנחנו נדבר על צמח שמו סנרגאלוף" הסבירה ספארוט וכל התלמידים היו קשובים אליה.

"אתה יודע למה דמבלדור רוצה לדבר עם כל התלמידים במקום שעה חמישית ?" סיריוס שאל רמוס בלחש.

"מה זה משנה העיקר מפספסים תולדות הקסם" רמוס משך בכתפיו וחזר להקשיב לפרופסור ספארוט.

 

"הצמח מכיל בתוכו תרמילים ירוקים ופועמים, המגיעים בגודלם בערך לגודל של אשכולית. לצמח יש מנגנון הגנה עצמית, והוא תוקף באמצעות גפניו הדוקרניים את מי שמנסה לגעת בו. עם זאת, לאחר שמצליחים להוציא תרמיל מתוך ליבת הצמח, הוא נרגע וחוזר למצב סטטי ותמים-למראה" היא הסבירה "קדימה לעבודה" היא צוותה וחילקה להם את הצמחים.

הארבעה מיד התצטוותו יחד והחלו לטפל בצמח.

הוא התעורר לחיים בבת אחת ותפס את ידו של רמוס. גפנים ארוכים, דוקרניים, דמויי פטל התעופפו מתוך ראשו והחלו להצליף באוויר, סיריוס הצליח לתפוס כמה ענפים וקשר אותם אחד לשני. חור נפער באמצע אוסף הענפים דמויי המשושים ורמוס הצליח לשחרר את ידו. ג'יימס ופיטר אחזו בתרמיל באצבעותיהם בחוזקה והוציאו אותו בכוח. בבת אחת, הגפנים הדוקרניים התכנסו חזרה פנימה והגדם המסוקס ישב שם ונראה תמים כמו בול עץ מת.

"כל הכבוד" שיבחה אותם ספארוט ועוד כמה קבוצות" מי שסיים השיעור נגמר עוד שלוש דקות אתם כבר יכולים ללכת.

 

"די כבר להיות עם פרצוף תחת" אמר פיטר וכיוון את דבריו אל ג'יימס כשעשו את דרכם מהמדשאות אל הטירה.

"סתום זנב-תולע אני יחטיף לך" התעצבן ג'יימס ופיטר הרים את ידיו כחף מפשע.

"אני יודע מה יעודד אותך" אמר רמוס ושלח מבט אל סיריוס.

"ומה זה ?" שאל ג'יימס

"מתחיה על סבר-מאוס והסלית'רינים" חייך סיריוס.

ג'יימס השפיל מבט בחיוך קטן פורע את שיערו ובטעות נתקל בגוף קטן שמעד.

ג'יימס הרים את מבטו וראה את אוונוס אוספת את הספרים שנפלו לה.

"תסתכל לאן שאתה הולך פוטר" היא העירה בערס.

"סליחה" הוא אמר בשיניים חשוקות ונכנס עם חבריו לתוך האולם הגדול.

 

השולחנות נעלמו והספסלים היו מסודרים בשורות לצד האולם הגדול.

כמה ילדים כבר תפסו את מקומם ודמבלדור עמד בסוף האולם ליש שולחן המורים מחכה לכל התלמידים שיגיעו.

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025