הארי פוטר ואוכל המוות(8)

למחוק את מר וויזלי מהרשימה.

הארי הלך לישון, השינה עטפה אותו מכל כיוון.
רק שהארי לא שם לב לפנקס הנשמט מידו.

"יום יפה היום, הא?", שאל רון בבוקר.
"כ..כד", ענה הארי.
"נו, אז אתה מצונן על הבוקר?", חייך רון.
"נו, די, רוד. תפזיק...", אמר לו הארי.
"חבל שאני לא יודע לפענח את השפה שאתה מדבר בה..", גיחך רון, אף-על-פי שהבין טוב מאוד את מה שהארי אמר, "אני יורד לחדר האוכל. כשתרצה תבוא".
הארי נשאר בדום, יושב על מיטתו.

הארי החליט לרדת לחדר האוכל. הוא היה רעב, רעב מאוד.
"שלוב, גברת ביזלי", אמר.
"אוי, הארוש, אתה מצונן?", אמרה כשדאגה על פניה.
"כד, אבל לא בשהו רצידי..", אמר הארי, "איד לך בה לדאוג".
"אוי ואבוי, הארוש, אני רצה מהר להביא לך ממחטת-נייר-סופגת-נזלת", אמרה ורצה במעלה המדרגות.
"נו, אז יהיה לך בכיס ממחטת-נייר-סופגת-נזלת?", אמר רון בחיוך.
"דו, רוד. תפזיק כבר!!!", ענה הארי, רגע לפני שמולי וויזלי חזרה לחדר האוכל והביאה לו את ההמחטה הרצויה.

                - בערב -
הוא נזכר בחלום שלו, על עתידו.
הוא היה חייב לחקור, לגלות, אם באמת ראה מה צופן לא העתיד,
הוא שהיה זה סתם חלום בלהות רגיל.
הוא החליט לבקש ממר וויזלי שישוחחו ביניהם,
מר וויזלי תמיד יודע מה לענות להארי.
הוא הלך לסלון, שם ישב ארתור וויזלי ועיין בדפים רבים.

"שלום, הארי'לה, מה אתה צריך?", חייך בנחמדות.
"אדד... אפשר לדבר איתךָּ ביחידות?", שאל בנימוס הארי.
"אממ.. תראה, אני עובד כעת על פרוייקט חשוב מטעם המשרד.. אבל לדעתי נוכל עוד כמחצית השעה. מסכים?", שאל בחביבות.
"כמובן. תוגה רבה", אמר הארי.
"ו.. תקנח את האף", ניסה לרמוז ארתור וויזלי בעדינות להארי על אודות מה שנמצא באפו.
הארי קינח בשקט, והלך לחדרו.

הוא שכב שרוע על המיטה, וכיוון את השעון המקרקר להעיר אותו חמש דקות לפני השיחה עם מר וויזלי.
הוא נרדם,
וחלם חלום שחלם כמה ימים לפני כן...

הפרק הקודם		הפרק הבא