הארי פוטר והמחליף שלו

היי , אז שוב שלום, הרבה זמן לא העלתי אז זה יצא ארוך, למרות שאני עדיין לא בטוח שזה מספיק טוב כי לא עשיתי את כל סצנת היומהולדת אבל מקסימום אני יוסיף אותה בעתיד.

אה, החלטתי להתחיל קונספט חדש שבו עד שאין 5 תגובות אני לא מעלה את הפרק הבא.

אה ואני ישמח שמישהו יכתוב לי את כל השמות של הילדים בשכבה של הארי ומאיזה בתים הם, אני ישמח גם לשמות של הראשי בית, פשוט אני עצלן ואין לי כוח לחפש בגוגל.

טוב מקווה שתאהבו את הפרק.

אם לא אמרתי יש גם בפאנפיק 'מה אם היה ארפר?' את נקודת המבט של ארפר, אתם לא חייבים לקרוא אותה אם אתם רוצים להישאר אם נ'ק מבט אחת אבל מי שרוצה עוד נ'ק מבט אתם יכולים לקרוא גם אותו.

אה, ודרך אגב היום זה ה'יומהולדת' העברי שלי (הלילה שלו, אני כותב את זה בלילה) ובגלל זה... החלטתי להעלות את זה דווקה עכשיו, תכתבו לי 'מזל טוב'.סוף סוף 16 {:

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז סוף סוף הגענו הבייתה, ארפר אשכרה לא הקיא למרות שזו הפעם הראשונה שלו. למען האמת הוא נראה כמו אחד שעשה את זה מלא פעמים, התחלתי לחשוד.

כשנכנסו לבית הוא שאל כל הזמן "מה זה?"  כמו איזה טיפש, ואמא שלי ענתה לו, כנראה זה באמת חדש בשביל מוגלגים.

אמרתי לו לבוא איתי ונקחתי אותו לחדר שלי, רציתי להביא לו את הספרים, ואז אם הוא לא שיקר הוא כנראה יקרא בהם הרבה זמן.

"אממ.. אולי אני ישן על הרצפה בחדר של הארי הקטע של המחסן עדיין קריפי."

"כן, אמא, אין לי בעיה אם זה, יהיה כיף." אמרתי, מקובל עלי שישן בחדר, ככה אוכל לעקוב אחריו מקרוב יותר.

"אוקי חמוד, אם יש בעיה כלשהי תגידו." אמרה אמא ושינתה צורה לשולחן עבודה שלי, משולחן עבודה למיטה. 

"איך?" ארפר שאל 

"קסם!" אמא אמרה

"אז הארי בנוגע לספרים אני ישמח להתחיל ללמוד עכשיו. תביא לי את כל הספרים הקיימים מכל הדברים, אם יהיו לי בעיות אעזר בך." הוא אמר 

"אוקי!" אמרתי עם פרצוף מחייך "בוא תראה!" אמרתי ונגעתי בווילון שנפתח לעבר הספרייה. הווילון נפתח למעין ספרייה ענקית עם מלאאא ספרים. 

אני הלכתי לאחר מכן לישון מוקדם, כמו תמיד. וארפר, לא ראיתי אותו נרדם.

כשישנתי חלמתי על שלדים ואז פתאום הופיע מלא דם והעיניים התמלאו באדום, ואז שחור. הכל שחור. ואז פתאום לבן. ואז ראיתי מישהו, הוא היה נראה בגילי אבל לא הצלחתי להבחין בו.

במהלך החלום שמעתי רעש, אך התעלמתי כי כנראה זה ארפר שעולה למיטה.

ו':

קמתי בבוקר, ראיתי את ארפר יושב לידי קורא ספר. התכוונתי לשאול אותו "מה אתה קורא?" אבל בפועל יצא "מה מה מה? (גיהוק)" כן אז הייתי עייף קצת איך הוא כבר קם?

"אני קורא חורי זמן ופתרונות 2."

"מי כתב?" שאלתי הפעם אם קול מעט יותר ברור.

"מה זה משנה?" הוא ענה.

"אתה יודע תפגוש אותו ,לדעת איזה עוד ספרים שייכים לו, וזה."

"לא שמעת מה השם של הספר?"

"שמעתי, אבל אני אומר שכדאי גם לזכור את השם של הכותב."

"אז לא הבנת, לספר קוראים חורי זמן ופתרונות ובחורי זמן יש לו סיכוי של מעל 1% לכל היותר לצאת ולכן זה סתם נודניק שכותב על מקרים שהוא קרא מאחרים כי בכל ספר יש 1000 מקרים וזה אומר שהסבירות מונעת את ההיגיון אלא אם כן הוא ממש מזליסט ולכן זה סתם גנב סיפורים, אם זה כל כך חשוב לך השם של הכותב הוא גילדרוי לוקהרט" הוא אמר והסתכל על הכריכה.

"הוא די מפורסם בכתיבת ספרים אתה יודע?"

"זה רק מחזק יותר את הטענה שלי." הוא ענה הסתכל על משהו מוזר ביד שלו ואמר "אתה שוטף פנים בדרך כלל?"

"אה, כן זה בדרך למטבח." עניתי והלכתי איתו לכיוון המטבח וכמובן עברתי במכונות קסם שאני עובר בכל יום.

"יואו מגניב לא ידעתי שזה קיים חשבתי יש לכם ברז ואתם עושים את זה בעצמכם" הוא אמר וכבר תוך כדי שהוא במבט מנסה להבין מה הולך פה?

"מה זה ברז?" שאלתי

"עזוב, שכחתי שאין לכם מושג בנוגע לחסרי קסם."

"מוגלים?"

"ככה אתם קוראים להם."

"טוב" זרמתי איתו.

כשהגעתי לסלון אימא ואבא שלי היה שם, כן אפילו אבא שלי שכל הזמן עסוק נקח חופש. והיה שמה מלא מתנות ועוגה עם נר דולק עליה. טוב, איט'ס מאי בירטסדיי, כמו שאף לא אומר ולא אמר אף פעם נראלי.

"יומהולדת שמח יומהולדת שמח, יומהולדת להארי, יומהולדת שמח" שרו אימו ואביו, וארפר שהצטרף אליהם.

"קדימה תיגש אל העוגה ותבקש משאלה."

הגשתי לעוגה עשיתי פווו וביקשתי איזה משהו מוזר שעלה לי לראש.

"יפה!"

"מה קיבלתי " שאלתי ופניתי למתנות.

"זה לא בורח לשום מקום, עדיף לאכול קודם את העוגה, נראלי, למרות שיש בה מלא שעווה אבל גם בסוכרייה יש הרבה סוכר ועדיין מחלקים אותה לתינוקות אז שיהיה." מחשבה יפה ארפר, מחשבה יפה.

"נו תגיד את האמת, אתה רעב לארוחת בוקר".

"כן!" הוא אמר וניגש לקחת צלחת, אימא חתכה את העוגה וחילקה לארבעתנו, אכלנו אותה (ולארפר היה לכלוך על הלחי שהוא הוריד בסופו של דבר) ואז גמרנו והגיע השלב של המתנות.

הגענו לסלון, באיזור של התמונה של של סיריוס, כמובן שהוא עשה לנו שלום. וליד התמונה היה לי הרבה מתנות ענקיות, לא ספרתי כי אין למה אבל היה שם די הרבה.

"טוב" אמר ארפר "אז אני ילך להמשיך לקרוא בספרייה קצת תהנה אם המתנות, מצטער שלא הבאתי כלום, אני עוד אפצה אותך, ביי בנתיים!"

"ביי" עניתי לו והתחלתי לפתוח את המתנות.

לאחר מכן באותו יום, אבא שלי היה צריך ללכת לאנשהו וארפר הלך איתו כי היה לו משעמם, כאילו על פי דבריו זה 'כי הוא צריך להכיר את עולם הקסמים' אבל בסדר.

ארפר חזר באותו לילה אם אבא מאוחר, ושוב אני נרדמתי בעודו עוד בחוץ, ואני מניח שהוא יקרא ספרים שהוא יחזור, מתי אתה יושן, בנאדם? רגע אולי הוא… בעצם לא, אני לא יהיה פרנואיד עד כדי כך. וגם אם כן אז זה כי זה עובר בגנים, אני לא מאשים את עצמי.

טוב, יכול להיות ששמתי לחש מזהה חיזרים ושינויי צורה וכל דבר שהוא לא בנאדם אבל הוא חי על הדברים שלי, נראה מה זה יראה לי מחר….

ז':

טוב, בוקר טוב עולם, מה שלום כולם? אני, אני בסדר תודה ששאלת אני האחר. בכיף. יופי. טוב ועכשיו בוא נבדוק …

3….

2…

1..

…

לא, הוא בן אדם ככל הנראה, לא חייזר, או שהקסם לא עבד, אלה בנתיים הוא מסווג כבן אדם.

רגע, הוא ישן! הוא יושן! הוא יושן! ואני ער! אה אה תפסתי אותך יושן, אתה מרייר שאתה יושן, אם הייתי יודע את הלחש שהופך את מה שאני רואה לתמונה זזה זה היה יכול להיות כל כך מצחיק! אה אה! 

ואז הארי הסתכל בחלון, והוא ראה חושך, ואז הוא הבין שזה כנראה אומר שהוא קם מוקדם מדי מרוב ריגוש לקראת הוגוורטס, הארי גם שם לב שכאשר הוא שומע את הקולות גם לארפר יש איזה משהו שמציק, יכול להיות שגם הוא שומע קולות? נצטרך לוודא מחר, בנתיים חזרה למיטה.

…..

הפרק הקודם		הפרק הבא