לאהוב עד מוות

הסוף המר

הקללות המשיכו להשתולל, ורבים נהרגו. בייניהם תלימידים, אוכלי מוות, ומבוגרים."אבדה קדברה!" נשמעה צעקה. הקללה החטיאה במעט את רון. "קרושיו!" המשיכה בלטריקס לסטרייג לענות, זה היה תפקידה בין אוכלי המוות.
"אבדה קדברה!" נשמעה הצעקה, והפעם, הקללה פגעה בפרד, בפרד וויזלי, הוא ולא אחר. אנג'לינה היתה לידו, כשזה קרה. "פרד!" נפלה אנג'לינה לרגליו. היא לא שמעה את הקרבות, היא שמעה רק את אותה הצעקה: "אבדה קדברה!", יוצאת עוד הפעם מפיו של אחד מאוכלי המוות שהרג את פרד. לפתע שמו לב גם בני משפחתו, שהוא מוטל שוכב פרקדן על הרצפה, עם עיינים פקוחות, שלא יראו עוד לעולם.
"פרד, הו פרד!" נחנק פרסי מרב בכי. כל המשפחה התאבלה. "אה.. אנג'לינה" פתח ג'ורג'. "כן?" שאלה אנג'לינה, ממררת בבכי. "את.. את חושבת שאני אוכל... למלות את מקומו של פרד, ואולי רק במעט?" שאל ג'ורג'. "כ.. כן" אמרה אנג'לינה. "בואו נגרור את הגופה החוצה" נשמעה צעקתו של ביל, מבעד למסך הדמעות, והאוזניים הסתומות. הם גררו את הגופה החוצה בעדינות, והניחו אותה על הדשא הרך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סוף הפיק!
תגובות בבקשה!

הפרק הקודם